היום שתוכנן לעומת היום שהיה (סיכום שכזה)

כמו בכל טיול, מגיע היום האחרון.

כיון שהצלחנו לתאם את כל הפגישות העסקיות לאתמול (חלק בכוונה וחלק מאילוצים של הספקים), התפנה לנו יום שלם לתור את אגם מג'ורה. התכנון היה מושלם, חצי יום סיבוב באיזור בין העיירות שלאורך האגם על מנת לחוש קצת את האוירה של האיזור, קפה ועוגה בצהריים ואז חזרה לחצי יום של סריגה/בהיה באגם (תלוי את מי שואלים) לנקות את המחשבות. ולקנח בארוחת ערב לסיום הטיול.

זה היה התכנון שלנו.

לאלוהי המסעות היה תכנון אחר. והרי בסוף זה הוא שקובע..

החצי הראשון התחיל מושלם. ארוחת בוקר מול הנוף של האגם, נסיעה לעיירה הקרובה (Stresa) להסתובב ולהתרשם. העיירה נמצאת כ 3 קילומטר מהמלון. זמן נסיעה בפועל – כמעט 20 דקות. פה התחיל ליפול לנו האסימון. היום הזה לא יהיה כמו שתכננו.

על המפה זה נראה קרוב. בפועל נוסעים בין 30 ל 50 קמ"ש. הכביש צר ומתפתל, עבודות בכביש כל 2 מטר וצריך לשמור על נסיעה איטית מפחד המשטרה.

מטיילים בסמטאות Stresa ואז מקבלים את המלצת הצ'אט (הדי דביל כמו שלמדנו בדיעבד) לנסוע לעיירה ממש מקסימה שנמצאת חצי שעה נסיעה צפונה.

נוסעים.

חצי שעה זה לא. אחרי שעה מגיעים לנקודה שניתנה לנו רק כדי לגלות שאין שם כלום חוץ מעוד כביש. מבררים עם הדביל (הצא'ט) והוא אומר שכדאי להמשיך כי יש עוד עיירה יותר מקסימה עוד מעט מעבר לסיבוב. עוד 20 דקות ומגיעים ל Cannobio. אכן עיירה מקסימה עם טיילת שנראית מקסימה בדיוק כמו כל העיירות שעברנו.

טוב אמרנו, נדבוק בתכנון. נשתה קפה ועוגה ונחזור למלון לנוח.

פה מגיע החלק של מה למדנו לטוב ולרע מהטיול:

טוב
– לאיטלקים חוש עיצובי מדהים
– הקפה אלוהי
– הנופים, הו הנופים. רק לקנא
– התקופה מושלמת לטיול באיור האגמים – אין הרבה מטיילים וקיבלנו מזג אוויר מושלם
– פיצה ופסטה

רע
– איטלקים וטכנולוגיה לא הולכים ביחד. מתחנות לממכר כרטיסי רכבת שלא עובדות ועד לאפליקציה לתשלום חניה שלא רוצה להפתח
– הם גם חובבי אי-עבודה. למה לעבוד אם אפשר להתחיל את היום ב 10, ב 12 ללכת לנוח עד שלוש וחצי ואז לעבוד עד חמש
– אם כבר למדתם לעשות בצק פיצה ופסטה ברמה גבוהה, מה הבעיה לעשות קינוחים? טירמיסו למי שאוהב זה יופי אבל יש עוד אפשרויות בעולם הקינוחים
– בניגוד לדרום איטליה, לצפון לא מגיעים ירקות טריים וגם הנחמדות לא כמו שבדרום

בחזרה לקפה ועוגה. מה כבר ביקשנו? קפה (שיש ברוך השם) ומאפה (שלא נמצא בשום מקום). ולא, עוגיות מפוצצות סוכר וקרואסון יבש לא נחשבים קינוחים ראויים.

מאוכזבים עשינו פעמנו חזרה למלון. אמרנו לעצמנו שלפחות נעצור באיזה סופר לקנות קצת דברים הביתה – 2 סופרים בהמשך אפשר לסכם – עולב.

היום לא ממש הולך כמו שתכננו. למלון מגיעים בחזרה מאוחר רק לגלות שלשבת מול הנוף לא ממש אפשר כי יש רוחות קרות חזקות.

ארוחת ערב עושים בחזרה ב Stresa. לאחר מכן טיול לאורך האגם להוריד קצת קלוריות ואז…

הפתעת הערב של אלוהי המסעות – פנצ'ר בגלגל. לרכב אין גלגל חלופי רק ערכת תיקון, החבר`ה בהרץ כבר הלכו הביתה לישון. לנו נשאר רק להתמודד עם תמיכה מרחוק של ידידים מהארץ.

זהו, מקוים שלהיום נגמרו ההרפתקאות. מחר חוזרים הביתה.