יום 9 לטיול שוב מתעוררים לקולות השחפים. כבר אמרנו אתמול שמאד קל להתרגל לזה אבל רק כשנמצאים בתוך גלויה ממש מבינים איך זה. היום עוזבים את המקום. למודי ניסיון מאתמול מתארגנים לתזוזה ואז נוסעים 45 דקות לאכול ארוחת בוקר (זה הכי קרוב שיש). לאחר מכן מסתובבים קצת במרכז העיירה הגדולה ושוב לאוטו, צריך להספיק למעבורת (שעה נסיעה). מקדימים ב – 20 דקות ומשהו מוזר מתרחש. על השער האוטומטי מופיעה השעה 13:10 והמעבורת שלנו ב 13:30. מה עושים? מתקרבים עם האוטו לשער והוא נפתח. עכשיו חייבים להכנס. אולי מחכים בפנים? לא. יש מעבורת בחניה והסדרנים מסמנים לעלות. אנחנו מצייתים. המחשבות מתחילות לנדוד. אולי המעבורת למקום אחר? אבל אז למה שיכניסו אותנו?…

 יום 8 לטיול פותחים את העיניים למראה ים מכל הכיוונים. וגם מגדלור ושחפים שנמצאים ממש במרחק נגיעה. מודים, זה משהו שאפשר בקלות להתרגל אליו. אבל שלא תחשבו שהכל דבש. אתמול למשל היה משבר. מסתבר שדוד המים החמים קטן ולכן 3 מקלחות ברצף גוררות שהאחרון (אחרונה) מקבלת מקלחת קרח.קצת סבל אבל מחשל. עוד משהו שצריך לקחת בחשבון כשנהנים ממיקום בסוף העולם הוא שאין פה שום מקום לארוחת בוקר. יש בית קפה ממש מתחת לדירה אבל הוא רע. וניסינו, באמת שניסינו. לא טעים ויקר ברמות על. אז שותים קפה דלוח ונוסעים 45 דקות לעיר הקרובה להשלים פערים. בדרך עוצרים לצלם פסל מוזר – ענק ואשתו סוחבים דגים… מסופר שהם היו נחמדים לתושבי…

 יום 7 לטיול עוד יום מעבר היום. האמת שמראש תכננו להישאר רק לילה אחד בהאפסלאו. זה היה סוג של קיצור דרך מטרטו בדרום לכיוון האי שאליו רצינו להגיע. קצת מבאס כי הדירה שלנו בהאפסלאו היתה מדהימה אבל אין מה לעשות, צריך לכסות שטח. פותחים את היום בארוחת בוקר במסעדה שצמודה לדירה ואח"כ עושים סוג של סיור עירוני. במקור גולת הכותרת היתה סיור במוזיאון סריגה מקומי אבל אתמול כשעברנו ליד ראינו שהיום סגור. הסורגת מאד התבאסה. מתחילים בהליכת בוקר מסביב לאגם (שהוא בעצם סוג של פיורד קטן), המון סלפי עם ברבורים. משם מסתובבים במרינה, הולכים עד לספסל שבקצה העיר ואפילו מבקרים בתחנת רכבת כמו בסרטים (לא פעילה אבל מרשימה). כל הנופים…

יום 6 לטיול היום עוברים איזור. מדרום מזרח אסטוניה לצפון מערב המדינה בדרך מתוכנן מעבר ב Viljandi. קמים בבוקר לארוחת בוקר שלנו בדירה. קשה להפרד מהדירה המקסימה שאירחה אותנו. כבר מאתמול התפתח פה איזה אירוע. כנראה שיש לנו מזל נאחס עם מכוניות שכורות. בפעמים האחרונות בכל נסיעה משהו קרה. הפעם זאת נורית לחץ אויר בגלגל. אתמול מילאנו אויר בכל הגלגלים ואיפסנו את הנורית. בבוקר החלטנו לבצע בדיקה שוב. אמנם הנורית לא נדלקה אבל בגלגל האחורי הלחץ ירד. מה שאומר – זליגת אויר מהגלגל. החלטנו לטפל בזה לפני שמתחילים נסיעה ארוכה צפונה. טלפון ומיילים לסיקסט לטביה וסיקסט אסטוניה. הנושא בבדיקה. בינתיים משלימים סיור בשכונת Supillin. שכונה שהייתה שכונת סלאמס ועכשיו שימרה…

יום 5 לטיול מתעוררים בדירה שלנו בטרטו. עוד מוזר הקטע של אור כל הזמן. פתאם בארבע וחצי בבוקר נראה כאילו כבר אמצע היום. עושים סיבוב קצר באזור רק לגלות שעדיין חג ועדיין הכל סגור. היידה, נוסעים לסופר לקנות מצרכים ומבשלים לבד ארוחת בוקר לתפארת. וגם זוכים לחוויית הקניה בסופר. היום זה יום איזי. מתחילים בסוג של אטרקציה שבהתחלה נשמעה מטופשת לחלוטין. בפועל, מה שקרה היה קורע לחלוטין. לא הפסקנו לצחוק ולהתלהב כמו ילדים קטנים.   מדובר בבית הפוך. אבל ממש, הבית וכל חדריו והציוד שבהם נבנה הפוך. כלומר למטה זה למעלה. בהתחלה החושים קצת מבולבלים אבל מהר מאד מתרגלים ומבינים איך מוציאים את התמונות המצחיקות ביותר. לאחר הפתיחה המשעשעת של היום…

יום 4 לטיול היום עוברים לשלב ב' בטיול. מהיומיים ש"נאלצנו" לעשות בפריז להתחלת הטיול באסטוניה. השכמה מוקדמת כדי להגיע לטיסה של 9:30. השדה די ריק ועוברים את כל שרשרת המיון מאד מהר. ארוחת בוקר בשדה (מגעילה ועם שירות איטי עד מאד) וטיסה של שעתיים וחצי לריגה. אין הרבה מה להרחיב על הטיסה (אייר בלטיק) למעט העובדה שזו היתה הטיסה המסריחה ביותר שאי פעם היינו בה. לא נוציא את דיבתם של הלאטבים אבל גם השדה בריגה סבל מאותו ריח נוראי.  צריך שמישהו יפתח דחוף דוכן דיאודורנטים בשדה. מה שעוד לא לקחנו בחשבון זה שהיום חג. גם בלטביה וגם באסטוניה. המשמעות בריגה כפולה: גם כמעט 40 דקות לקבל את הרכב השכור בדוכן…

יום 3 לטיול כמו שהבטיחו אתמול, מתעוררים ליום גשום. יש משהו מיסתורי בפריז בגשם, הכל אפור ורטוב. מצד שני, באנו לטייל וגשם זה דבר מפריע. הבוקר מתחיל בכרטיסים שהזמנו מראש למוזיאון דיור. ביום רגיל היינו הולכים (45 דקות מהמלון), בגשם פחות. בדיקה מול אובר/בולט מגלה את חוקי הכלכלה: יש הרבה ביקוש אז המחיר עולה דרמטית. נסיעה של 10 דקות עולה כמו הנסיעה של השעה משדה התעופה. אז אובר/בולט יורד מהפרק. עוברים ל plan b, שימוש במטרו. כאן הצרפתים מתגלים במלוא עליבותם הטכנולוגית. אי אפשר להשתמש בכרטיס אשראי להכנס ולצאת מהתחנה. או שקונים כרטיס נייר, או כרטיס פלסטיק רב פעמי (שעולה כסף) וטוענים אותו או אפליקציה בטלפון. אבל, האפליקציה לא עובדת…

יום 2 לטיול היום בעצם מתחיל הטיול. כשתכננו את הטיול, מאיה ביקשה להיות אחראית על התכנון של פריז. תכנון טיול זה אחד מכישורי החיים שנדרש בעינינו. לדעת לקרוא מפה, לחפש נקודות עניין, להכיר בלוגים ואתרים של מקומיים ולדעת להבין מה חשוב. מאיה ממש נכנסה לזה ובנתה מסלולים לתפארת. אבל אחד הדברים שחשוב ללמד זה גם גמישות. למשל היום הבנו שמתוך היומיים שיש לנו היום יהיה חם ושמשי ומחר צפוי גשם. ולכן צריך לבצע התאמות. אז היום עשינו את רוב הדברים שאפשר לעשות בחוץ, עם בקשה אחת. לראות את האייפל מואר ומנצנץ בלילה. לפני שנתחיל נרגיע, עמדנו במשימה. אבל נחזור לתחילת היום.  החלטנו שהיום הולכים לאיזור מונמארטר.  מתחילים לטפס במעלה הרחובות…