יום תשיעי ואחרון ביוון היום האחרון שלנו בטיול. גם פוסט זה, כמיטב המסורת, נכתב כבר לאחר החזרה לארץ. אבל היי, חייבים לשמר את כל הזיכרונות לא? אז היום בעצם מסיימים את הטיול. אבל תודות לאל-על (זוכרים מהפוסט הראשון?) הטיסה שלנו נדחתה לשעות הקטנות של הלילה מה שאומר שיש לנו יום שלם באתונה. דבר ראשון דואגים למנהלות. קודם כל מסדרים חדר קטן שישאר לנו למשך היום. זה משהו שלמדנו על בשרנו מניסיון העבר. מזדכים על החדר הגדול ומעבירים הכל לחדר קטן שלקחנו באותו המלון. ככה גם כל הציוד לא זרוק באיזה חדר ללא השגחה, גם יש מקום לחזור אם עייפים וגם מקלחת ושירותים לפני הטיסה. עולה עוד כמה גרושים אבל שווה…

יום שמיני ביוון היום יום שכולו אתונה.  כיון שזו פעם ראשונה שלנו באתונה החלטנו שהיום נעשה את כל ה must see. לאחר ארוחת בוקר יוצאים לדרך. התחלת המסלול הרשמי שלנו בכיכר Syntagmatos. יש עליה הרבה סיפורים אבל בפועל סתם כיכר. מעבר לכביש שוכן בית הפרלמנט ולפניו המשמר הצבאי. שני חיילים בתלבושת שכוללת גטקס לבן, שמלת מיני ונעלי גולדה עם פונפונים. בדיוק ככה. אחרי שעושים את המצעד המצחיק שלהם הרס"ר בבגדי צבא מגיע, מיישר את כל התלבושת שלהם ומעכשיו הם עומדים בשמש ובוהים. משם ממשיכים במסלול לגנים המלכותיים. שנראים די דומה לגני רמת הנדיב שלנו.  בקצה מגיעים להיכל Zappeio. מבנה מרשים שקיים מימי התחרויות האולימפיות הראשונות ביוון. במקרה מצלמים שם גם…

יום שביעי ביוון. היום עוברים מקום. מכפר מבודד בראש ההר אל העיר הגדולה. בבוקר נפרדים מהמקום שהיה לנו בית במשך 5 ימים. דמיטריוס ואשתו כבר לא נמצאים אז רק הבת נשארת להגיד שלום באנגלית מקרטעת. עוד צילום עם חתול הבית, סחיבת המזוודות בדרך האבנים אל האוטו, פרידה וירטואלית מפרדה שראינו פעם אחת ולא הסכמנו שתסחוב לנו את הדברים, וירידה ארוכה אחרונה מההר. עכשיו נוסעים. הכיוון אתונה. היעד הראשון שלנו הוא אגם Vouliagmeni, אגם בתוך ההר דרומית לאתונה. הזמן: ארבע וחצי שעות נסיעה. הרבה אין מה לספר על הדרך. נוסעים, משלמים מס דרך וחוזר חלילה… אחרי הרבה שעות מגיעים. המקום מאד תיירותי. סוג של אגם, 12 יורו כניסה לאדם, ורק תיירים…

יום שישי ביוון אחרי שאתמול בילינו שעות על הכביש ומחר גם מתוכננת נסיעה ארוכה, הוחלט שהיום נשאר באיזור ונתור את הכפר שבו אנחנו גרים. המלון שלנו, Iliopetra, נמצא בכפר קטן בשם Agios Lavrentios. הייחוד של הכפר, חוץ מזה שהוא בראש ההר ולהגיע ממנו לכל מקום לוקח חצי שעה של נסיעה מפותלת, הוא שהוא שימר את הדרכים של פעם. אוסף של אבנים שפועל שיכור הניח בצורה אקראית לפני אלפי שנים ומאז הן ככה. אין גישה למכוניות ואת המכונית משאירים בכניסה לכפר. כדי להגיע לכפרים ליד, במקום לרדת חצי שעה מההר ולעלות חצי שעה על ההר ליד, ישנם מסלולי הליכה שמקשרים בין הכפרים. אנחנו בחרנו במסלול הקצר, יחסית, לכפר Drakia.  על המפה,…

יום חמישי שלנו ביוון. שגרת הבוקר הופכת לשגרה. קמים בסביבות 8:30 כי לפני 10 בבוקר אין נפש חיה באיזור. בארוחת הבוקר מצפים להפתעה היומית. כל יום דימיטריוס ואשתו מפנקים במשהו אחר. היום היה מין מאפה גבינה וביצי עין עם מילוי גבינה ועגבניה למעלה, אין לנו מושג איך הוא עושה את זה ומה יגיע היום. בנוסף, בארוחת הבוקר היו עוד 2 זוגות מקומיים (הישראלים שהיו אתמול עזבו אחרי לילה אחד ובקושי נפגשנו איתם) מה שעושה את הארוחה לשמחה במיוחד עם פטפוט ביוונית בקולי קולות. מסתבר שמחר (יום שני) דמיטריוס עוזב (חוזר למרכז לענייני עבודה, הוא גם עו"ד פלילי) והוא משאיר אותנו בידיה הנאמנות של אשתו. הפרידה כללה המון חיבוקים עם כולם.…

יום רביעי ביוון. דימיטריס שוב מפנק בארוחת בוקר מהסרטים. היום בתפריט קיש לורן ונקניקיות יען. בתוכנית טיול חופים לצד המזרחי.  להשכלה כללית, פליון מתחלקת לצד מזרחי – צד עם חופים פראיים יותר וגישה ישירות לים האגאי, וצד מערבי, הצד של המפרץ ולכן חופים רגועים יותר. כדי לעבור מצד לצד יש לחצות את הרכס. נשמע פשוט אבל לא כל כך. יש כמה כבישים שחוצים את הרכס, וכולם מתפתלים בצורה מטורפת. המשמעות – דרך של 15 ק"מ נמשכת כשעה וחצי. מאד מזכיר דרכים שנסענו בהם ברומניה או את הקטע של כביש החוף מנתניה להרצליה. אנחנו מתכננים היום 3 חופים, להתחיל בדרום ולנוע צפונה. אז קודם צריך לרדת מהכפר שלנו למטה, חצי שעה…

יום שלישי שלנו ביוון. מתעוררים לבוקר חדש (אחרי שבשש הפעמונים התחילו לצלצל, אבל נרדמנו שוב). עדיין לומדים את רזי החדר (אצלנו קפוא עם 19 מעלות, אצל הילדים חמסין עם 34 מעלות). בתשע יורדים לארוחת הבוקר. ושם שוב פוגשים את דמיטריוס הנהדר, אשתו וביתו. ארוחת הבוקר מדהימה. מסתבר שבנוסף לכלל העיסוקים שלו דמיטריוס גם מייצר נקניקים ונקניקיות ואת נקניקיית הבאפלו שלו הילדים לא שוכחים. לאחר ארוחה דשנה עד מאד מתארגנים לתכניות היום. הנקודה הראשונה שלנו – מסלול הליכה. גם צריך להוריד את כל האוכל וגם זה משהו שאנחנו מאד רוצים לעשות. יש שני מסלולים מתוכננים היום – המעיין של מאנאס ומשעול הקנטאורים (יש להם שמות מפוצצים ליוונים). כדי להגיע לאיזור יש…

יום שני לטיול, את הבוקר שלנו פותחים ב St. Thomas Bed & Breakfast. היום יש נסיעה ארוכה לפנינו אז קודם כל פותחים בלראות איפה אנחנו ישנים בכלל (אתמול הגענו ממש מאוחר בחושך). מקום די נחמד, את ארוחת הבוקר אוכלים בגינה והמארחים (בריטים) עושים מעל ומעבר שיהיה נעים וטעים. בסך הכל, מקום מומלץ לשהיית לילה ליד שדה התעופה. וממש בדרך החוצה שמנו לב שבכניסה יש סוג של מוזיאון קטן המאכלס את שושלת בעלי הבית, כולל כד עם שאריות המנוח… אז עצרנו להודות גם לו על האירוח לאחר שאומרים שלום לבריטים מתחילים במסע לפליון. בעיקרון דרך ארוכה ודי משמימה על האוטוסטראדה, סביב 4 שעות נסיעה שמדי פעם (בתדירות די גדולה) צריך לעצור…

הנה אנחנו שוב לפני טיול, והיעד הפעם – יון. האמת שזה טיול שהיה מתוכנן כבר לפני שנתיים. ואז, לפני שנתיים, בוטל ממש ברגע האחרון. זוכרים? מישהו החליט שבמקום יון, טיול למחלקת טיפול נמרץ לב בהלל יפה יותר מגניב. מאז יון נמצאת על הכוונת שלנו. כל כך קרובה ובכל זאת אף פעם לא היינו שם. והנה, הגיע הזמן לממש את אותו טיול מאז. בתכנית, טיול באיזור חצי האי פליון וגם יומיים באתונה, ככה לקינוח. הכל כבר מוזמן מראש, מלון בפליון בהמלצה אישית סודית, הרבה טבע וקצת מנוחה. כבר לפני היציאה בלתם קטן. אלעל דואגים לשלוח מייל מנומס כזה שאומר בגדול שהטיסה חזרה נדחתה בכמה שעות. ככה שתדעו, לא שיש לכם מה…