יום רביעי ביוון.
דימיטריס שוב מפנק בארוחת בוקר מהסרטים. היום בתפריט קיש לורן ונקניקיות יען.
בתוכנית טיול חופים לצד המזרחי.
להשכלה כללית, פליון מתחלקת לצד מזרחי – צד עם חופים פראיים יותר וגישה ישירות לים האגאי, וצד מערבי, הצד של המפרץ ולכן חופים רגועים יותר. כדי לעבור מצד לצד יש לחצות את הרכס. נשמע פשוט אבל לא כל כך. יש כמה כבישים שחוצים את הרכס, וכולם מתפתלים בצורה מטורפת. המשמעות – דרך של 15 ק"מ נמשכת כשעה וחצי. מאד מזכיר דרכים שנסענו בהם ברומניה או את הקטע של כביש החוף מנתניה להרצליה.
אנחנו מתכננים היום 3 חופים, להתחיל בדרום ולנוע צפונה. אז קודם צריך לרדת מהכפר שלנו למטה, חצי שעה נסיעה פתלתלה, ואז לעלות לרכס ולרדת בצד שני.
החוף הראשון הינו חוף Milopotamos. לחופים מסתבר אין גישה ישירה עם רכב כי הם למרגלות הצוקים. מגיעים לחניה עליונה, ואז יורדים במדרגות לחוף.
החוף מדהים בכל קנה מידה. קודם כל נפלנו על יום עם ים שקט. ואין הרבה אנשים. רק כמה משפחות (80% ישראלים) אבל בקלות מוצאים מקום רגוע. כולם נכנסים לשחות. המים קרח. אבל מתרגלים ושוחים בין מערות. המים צלולים לגמרי והדגים ממש נותנים ביסים קטנים ברגליים. מעבירים פה זמן איכות.
מחליטים להמשיך. החוף הבא הינו חוף שהומלץ לנו על ידי דמיטריוס. כבר בנסיעה אליו ראינו שהוא לא ממש מוכר, הדרך משתנה שוב לשביל עיזים ואחרי הרבה פיתולים מגיעים לחניה. הפעם החניה ממש קטנה, מקום לשני רכבים בלבד. יוצאים ורואים שאנחנו די במעלה ההר והמפרץ אי שם הרחק למטה. גם הירידה בשיפוע מטורף וחושבים כבר על העליה חזרה. עוד גורם שמשפיע – הרעב. כבר שעת צהריים מאוחרת והילדים עושים קולות של מרמור. אז פשוט מחליטים לוותר על החוף הזה ולהמשיך לחוף השלישי – חוף Damouchari. זהו גם מקום שצולמה בו סצנה ממאמא מיה. בדרך עוצרים לקנות פירות ואז קולות המרמור נרגעים קצת.
שוב פיתולים ושוב מגיעים לחניה. הפעם כבר יש הרבה מכוניות. יורדים לחוף, המים שוב קרח אז מחליטים לא להכנס וללכת לשתות קפה. בית הקפה ממש על המפרץ, מיקום מדהים.
אחרי צילומים רבים וכיון שכבר ממש מאוחר מתחילים את הדרך חזרה. עוצרים לראות את עץ הדולב הכי עתיק באירופה בכפר צאגארדה ועושים את דרכנו בפיתולים בדרך חזרה.
את ארוחת הערב אכלנו בטברנה מהערב הראשון, כי כולם חלמו על העז, אבל היום העז היתה שונה, עם רוטב אחר…
אחרי ארוחה דשנה והליכה קלה סגרנו את היום…
הפינה של מאיה (חוזרת)
טוב, אז בקצרה אני אסכם את כל הימים, ביום הראשון: טיסה ואז נסיעה לבית של בריטית ולישון.
ביום השני: בעיקר נסיעה, נסענו לפוליון והגענו בצהריים ואכלנו במסעדת דגים בוולוס על הים ואז הליכה קצרה.
ביום השלישי, אתמול: הלכנו בשביל מהמם, המקום נראה כמו ג'ונגל וכל האדמה מלאה בעלים שנשרו מהעצים, עלים כתומים מהממים, אחר כך נסענו לים, אבא לימד אותנו, הילדים, לזרוק אבן למים בצורה שהיא תקפוץ כמה קפיצות על המים לפני שהיא תטבע, כולנו הצלחנו אבל לקח קצת זמן, היה מאוד כיף בחוף אבל רק אמא נכנסה למים וגם לטווח קצר, המים היו קפואים, בדרך חזור, נראה לי חזור, נפלה לי שן שהתנדנדה מלא זמן.
ואז מגיע היום!
היום קמנו, אכלנו ארוחת בוקר, החלפנו לבגד ים ונסענו לים, שוב! רק שהפעם נסענו לאחד מהחופים היפים ביותר שראיתי, רק מה שטיפה הפריע לי זה שהיו שם דגים, שחיתי עם דגים לפני שלא תבינו אותי לא נכון, רק שהפעם הדגים ניסו לאכול אותי במקום שאני אותם, כל הדגים הסתובבו סביבי ונגעו לי ברגליים, אבל נפסיק לדבר על דגים, אבל אני רק רוצה לציין שהמים היו מאוד קרים. אחר כך נסענו לחוף אחר אבל בשביל להגיע לשם צריך לרדת ירידה תלולה וחלקה מאוד במשך 20 דקות אז בסוף ויתרנו. אחר כך נסענו לעוד חוף (כן, כן עוד חוף) אבל לא סתם חוף, חוף שחלק קטן מהסרט מאמה מיה צולם אז כמובן שבדרך שמענו רק שירי מאמה מיה. אחרי החופים לא הלכנו לעוד חוף, הלכנו לכפר שבו יש את העץ הכי עתיק ביוון כשהגענו ראינו גם סנאים חמודים.
וכאן נגמר היום, חזרנו למלון בדרך נורא ארוכה, דרך הרבה כפרים אחרים, התקלחנו ואכלנו ארוחת ערב וזהו!
