יום אחרון שלנו בדרום איטליה והטמפרטורות רק עולות. אחרי ארוחת בוקר ופרידה מפאביו (מחר יוצאים מוקדם לפני שהם פותחים את ארוחת הבוקר) הולכים לעשות שוק בלוקורוטונדו הסמוכה. אין כמו שוק מקומי כדי לחוש את האוירה המקומית. השוק מוקם בכיכר המרכזית, המון דוכנים של אוכל (פירות, ירקות, גבינות, בשר, דגים, לחמים) והמון דוכנים של בגדים. ומסביב המון איטלקים שמחים. זה שחם בחוץ למות לא מפריע לאף אחד כולל שירה של בעלי הדוכנים. הכי הפנינג שיכול להיות. מהשוק הולכים להשלים משימות – שבוע באיטליה ועוד לא אכלנו גלידה. אז אוכלים מהגלידה המקומית בפארק של ה"פרלמנט" המקומי ומשם ממשיכים לסיבוב קצר בעיר העתיקה. אחרי שאנחנו פורשים לנוח את השעות הכי חמות בחדר הממוזג,…

מזג האויר רק הולך ומתחמם. כיון שהבנו שאין לנו יכולת להסתובב ולטייל בחום של מעל 37 מעלות, החלטנו שוב לחלק את היום לחלק החם (עד שעות אחה"צ המוקדמות) ולחלק שפחות חם (שעות הערב). בחלק החם של היום, עושים מה שכל האיטלקים עושים. הולכים לים. היום החלטנו לבדוק שוב את סטאטוס הלידו (להזכיר, רמת הביניים של החופים. לא חוף חינמי ללא טיפת צל אבל גם לא מועדון חוף מפונפן). בדיקה במפה מראה שיש אחד לא רחוק. Lido Cala Pescatore. החניה חינמית ועלות השכרת שמשיה וכסאות לא אסטרונומית. חצי שעה נסיעה ואנחנו על כביש גישה לאורך החוף. לאורכו, עשרות כניסות לחופים. חלקם חינמיים, חלקם בתשלום, לחלקם חניון בתשלום מעבר לכביש וחלק פשוט…

אחרי היום המתיש שעבר עלינו אתמול אנחנו מפיקים לקחים. כיון שהטמפרטורות רק בכיוון עליה, החלטנו לעשות כמנהג המקומיים ולהעביר את מרכז היום לשעות אחהצ. אחרי ארוחת בוקר, מעבירים כמה שעות בחלק המוצל של החווה. חלק עובדים, חלק סורגים וחלק מעבירים זמנם בנטפליקס. שהרי מטרת הנסיעה היתה גם מנוחה. האירוע הזה קצת משבש לחדרניות את היום. וזה המקום להסביר את התופעה שנקראית החדרניות שמסדרות את החדר. עד היום, כל פעם שיצאנו לאכול ארוחת בוקר, אחת הנשים שמנקות היתה בעמדת תצפית, ואיך שהייתה רואה שאנחנו בדרך לאכול היתה מתנפלת על החדר ועד שהיינו חוזרים מהאוכל החדר היה מסודר למשעי. אפילו ראינו אותה יום אחד אורבת לנו בעמדת התצפית שלה. אבל היום משהו…

יום חדש עולה על החווה. היום הבנות החליטו להשכים קום ולעשות הליכה סביב החווה. עכשיו צריך להבין, לא מדובר בחווה קטנה. מדובר בחתיכת שטח. הבעלים של החווה הכשירו מסלולי הליכה והבנות עשו את אימון הבוקר שלהן. היום מתוכנן יום ארוך. נסיעה ל Matera שזה בערך שעה וחצי נסיעה מהחווה. שמים במפות את החניון הקרוב שמצאנו ויוצאים לדרך. גוגל מפות שוב לוקח אותנו בדרכים לא ראשיות מה שממש מוצא חן בעינינו. הזדמנות לראות את איטליה הכפרית. מגיעים לחניון וחונים. הפעם זה מין חניון חדשני שכזה שכנראה משמש בית לכל בעלי ההון באיזור. שורה של פרארי ומכוניות יוקרה אחרות חונות ליד. מתחילים במסלול. בחוץ כבר מתקרב ל 37 מעלות. התחנה הראשונה שלנו…

בוקר חדש בפוליה. ארוחת בוקר ממיטב התוצרת המקומית (היום היו קישואים מהגינה וגבינה לבנה חצי קשה שהוכנה על ידי השכנים בבוקר). חילופי ברכות עם פאביו והמשפחה, קבלת טיפים לאיפה כדאי לנסוע ויוצאים לדרך. הפעם גוגל מפות (כן, עובד יותר טוב מוייז פה) לוקח אותנו דרך דרכים צדדיות, אבל ממש צדדיות התחנה הראשונה להיום היא Ostuni. הידועה גם בתור העיר הלבנה. שזה די משונה כי כל העיירות שראינו עד עכשיו היו לבנות, אבל כנראה שהם לקחו בעלות על המיתוג ראשונים. כמו בכל עיירה, המשימה הראשונה היא למצוא חניה. צריך להזהר לא להכנס לאיזור האסור לזרים (ZTL), לא לחנות באיזורים שמסומנים כחול אבל מותרים רק למקומיים, ועוד ועוד אזהרות. היום שיחק לנו…

מתחילים את היום השני לטיול שלנו ביקיצה חצי טבעית בחווה. בארוחת בוקר פוגשים את פאביו, אשתו ומריה האימא שלה. 2 דורות לבעלי החווה. חבורה סופר נחמדה שדואגת שנאכל היטב, נותנת הרבה טיפים ומגלה שהכל בעצם מגודל במקום. הכי farm to table שאפשר. על פי ההמלצות של פאביו (הרי לא ממש תכננו כלום), נבנה מסלול להיום. מתחשבים בזה שחם בחוץ, וגם יום ראשון, מה שאומר שהרבה דברים סגורים. התחנה הראשונה שלנו היא אלברובלו (Alberobello). העיירה הכי מתויירת כנראה באיזור. זאת למעשה העיירה עם הכי הרבה טרולים (אותם מבנים מחודדים). בנייתם של בתים אלה מתחילה בעבר הלא רחוק יחסית. במאה ה-16 הדוכס אנדריאה מטיאו השלישי הביא לאזור זה את האיכרים שלו. ומה לעשות, אנדריאה היה בן אדם סופר קמצן. על פי החוקים…

הנה אנחנו שוב בדרכים. בעידן של חוסר וודאות, מלחמה שכזאת בצפון, מלחמה שכזאת בדרום, טיסות שמתבטלות ודיכאון כללי במדינה, החלטנו על קצת אסקפיזם, לצאת לשבוע מחוץ לגבולות המדינה ולעשות את הטיול לדרום איטליה שרצינו לעשות מזמן.שבוע באיזור פוליה שבדרום איטליה, בלי תכנון לפני היציאה. כלומר, יש מלון, יש רכב ויש טיסות הלוך וחזור לבארי (בתקווה). מעבר לזה, לאן שהרוח תיקח אותנו באותו יום.עוד שינוי (למי שעוקב אחר הטיולים שלנו) זה שהפעם, במודע, לא נוסעים ביולי למקום קר. דרום איטליה, הולך להיות חם ומגניב, בדיוק כמו המצב במדינה כרגע. בואו נראה שנגיע בשלום לפוסט הסיכום. אז מה היה לנו היום, היום הראשון לטיול:טיסה עם ריינאייר לבארי, מטרמינל 1, בשבת = פחות…