אסקפיזם בפוליה – אז היום אנחנו מטיילים ב…

הנה אנחנו שוב בדרכים. בעידן של חוסר וודאות, מלחמה שכזאת בצפון, מלחמה שכזאת בדרום, טיסות שמתבטלות ודיכאון כללי במדינה, החלטנו על קצת אסקפיזם, לצאת לשבוע מחוץ לגבולות המדינה ולעשות את הטיול לדרום איטליה שרצינו לעשות מזמן.
שבוע באיזור פוליה שבדרום איטליה, בלי תכנון לפני היציאה. כלומר, יש מלון, יש רכב ויש טיסות הלוך וחזור לבארי (בתקווה). מעבר לזה, לאן שהרוח תיקח אותנו באותו יום.
עוד שינוי (למי שעוקב אחר הטיולים שלנו) זה שהפעם, במודע, לא נוסעים ביולי למקום קר. דרום איטליה, הולך להיות חם ומגניב, בדיוק כמו המצב במדינה כרגע. בואו נראה שנגיע בשלום לפוסט הסיכום.

אז מה היה לנו היום, היום הראשון לטיול:
טיסה עם ריינאייר לבארי, מטרמינל 1, בשבת = פחות אנשים, עדיין לא החוויה המלאה של טרמינל 3, וזכינו לראות פלא: מקדונאלדס כשר שעובד בשבת.
הטיסה מלאה. 3 שעות וקצת של חוויה מאחורי ילדים שצורחים כל הזמן. ברוך בורא האזניות עם מבטל רעשים.

נחיתה בבארי, שד"ת קטן מאד, עם אוירה של פעם. אין שרוולים רק אוטובוסים, אפילו בתור לביקורת דרכונים אין בידול בין דרכונים אירופיים לכאלה שלא אירופיים, כולם חבורה אחת גדולה. בסוף הכל מתקתק, אוספים מזוודה, לוקחים רכב (הפעם ב Budget, והנה טיפ קטן. Budget מאפשירם, בחינם, לעשות את הצ'ק אין אונליין יומיים קודם. ואז מקבלים זכאות ל Quick Pass שבגדול אומר שלא עומדים בתור הגדול בתוך הטרמינל אלא יוצאים למגרש איסוף המכוניות ושם יש דוכן נפרד שרק מחלק מפתחות, בלי תור בכלל). הפעם קיבלנו ג'יפ חדש מהניילונים.

שמים פעמינו לחווה שבה אנחנו מתארחים, שעה וקצת דרומית לבארי, חווה חקלאית שהוסבה לתיירות בשם Agriturismo Masseria Aprile, 3 דקות נסיעה מ – Locorotondo. המקום מדהים. חווה מ – 1700, שמאכלסת את אותה משפחה כבר 12 דורות. אנחנו קיבלנו חדר בתוך טרולו.

טרולי ברבים (טרולו ביחיד) הם בתי אבן חד קומתיים, לא גדולים, עם גג עגול חרוטי מאבנים. זאת צורת בניה ייחודית לאיזור שבגדול איפשרה לבעלי הבתים להעלים מס בימי קדם. כאשר היה מגיע גובה המס היו מפרקים את הבית ואח"כ היו בונים מחדש.