מקצועות שנעלמים מהעולם
היום החלטנו לפנק את עצמנו בסיור תל אביבי מיוחד בעקבות מקצועות שנעלמים מהעולם.
כיון שגם אנחנו מתעסקים קצת במלאכת יד של פעם, שלצערנו רוב היצרנים בארץ נעלמים לאט לאט, חשבנו שיהיה מעניין להחשף לעוד מקצועות כאלה.
אז הסיור שלנו מתקיים כמובן בתל אביב, בחלק הישן שלה (אזור פלורנטין/רחוב החשמל), היכן שפעם שכנו רוב בעלי המלאכה הזעירה בסדנאות קטנות שהיו פזורות בין הרחובות הקטנים.
התחנה הראשונה שלנו היא אצל הלחצן. תודו שרובכם לא ממש מכירים את המקצוע הזה.

אז לחצן הוא בעל מקצוע שמייצר רכיבים מפח, באמצעות לחיצתם בצורה ידנית כנגד שבלונות ברזל. נשמע מסובך אבל שניסים בן ה84 עושה זה, זה נראה כמו מעשה קסם.
יש לו כוך מלא אביזרי ברזל, שבלונות, וכל מיני חלקים שונים ומשונים. המדהים הוא שהוא עושה את זה מאהבה וחדוות יצירה ולא מצורך להתפרנס.






התחנה השניה בסיור היתה בורקסיה שקיימת מאז 1927. היה פחות מה לראות, היו טעימות אבל האישור הזה על הקיר גנב את ההצגה

משם המשכנו דרך שוק לוינסקי לחנות תבלינים שהייתה די אכזבה. אבל התחנה אחריה היתה מלאת קסם. בית מלאכה ליצור מברשות. בעבודת יד.

גם פה הבעלים, דור 3 למברשות, מייצג דור שהולך ונעלם. אחריו לא יהיה המשך וגם הוא עבר את ה 80. הוא הסביר שחומר הגלם האיכותי משיער חיות כבר לא קיים ושהעולם עובר לסינטטי. כמובן שהיינו חייבים לקנות מברשת כלשהינאז קנינו את המברשת הכי מגניבה בחנות – מיני מברשת לניקוי מקלדת. גאוני..

די קרוב למברשות עוברים למיני מפעל הבא. מפעל לייצור חגורות עור. גם פה, עובד וחצי, סיפור מרתק על איך המקום קם ואיך הגלובליזציה הרגה אותו, וגם פה מרגישים חובה לקנות חגורה סופר איכותית מעור.


ממשיכים. הפעם למקום שזכה בתואר נקודת הביזאר של הסיור.
מי שגדל פה בשנות ה 80 בטוח זוכר את הצמד צ'יקו ודיקו הקוסמים. שהיו פופולאריים בימים שטרום ליאור סושארד. אז הנה, הגענו לחנות של דיקו. הבחור (גם הוא כבר עבר את גיל 80) מצחיק בטירוף. המון הסברים על קסמים ועל איך התעשייה עובדת.




מקום האחרון בסיור, שערך מעל 3 שעות, הוא חנות קטנה לממכר שוקולד וקפה. גם היא קמה לפנות שנות דור בימים ששוקולד איכותי וקפה מחול לא היו ידועים. סיום מתוק לסיור סופר מעניין
