עוד יום של שיטוט ללא מטרה,אבל הפעם בצ'כיה הכפרית. יקיצה די טבעית בחדר המלכותי שלנו. רק לצאת מהמיטה זה רבע שעה התגלגלות מקצה לקצה. ואפרופו מיטה, למרות שבחדר שהזמנו היה מצויין מיטה זוגית, מסתבר שהצ'כים בכפר הם פריקים של מיטות בודדים שכל אחת בגודל של מיטה קינג סייז. כשהערנו אתמול לקבלה שהזמנו מיטה זוגית אבל קיבלנו 2 בודדות מחוברות (שהמשמעות זה שיש בור בלי תחתית בחיבור בין המיטות) התגובה היתה (לאחר שהבינה מה אנחנו רוצים כי אנגלית ממש לא מדברים פה) – אין בעיה. תעלו למעלה והקולגה שלי יבוא לפתור את הבעיה. עכשיו לתגובה כזאת יכולות להיות 2 אפשרויות: או שיש איזשהו מתקן מהפכני שיכול לגשר בין 2 המיטות שכל…

כשתכננו את הקפיצה הזאת לחו"ל ובסוף היעד שיצא היה פראג, החלטנו לעשות הפעם משהו קצת שונה. בכל הפעמים הקודמות נשארנו רק בעיר. וזה לא שאין מה לעשות בפראג, אפשר למלא ימים בשוטטות בעיר הזאת אבל הפעם החלטנו שנצא לראות איך נראים החיים בצ'כיה הכפרית. ואם יוצאים לחקור את צ'כיה הכפרית, אז שלפחות יהיה בסטייל. יומיים של שלווה בטירת ליבליצ'ה – Zámek Liblice. רק כדי להקדים את המאוחר, הטירה במלוא תפארתה: אבל קודם עוזבים את המלון בפראג. אובר לשדה תעופה לאסוף את הרכב שהוזמן. בהזמנת רכב תמיד יש את הרגע הזה שבו מתגלה הרכב שמקבלים. הרי בהזמנה מזמינים רכב מרמה מסויימת ובמקום תמיד מקבלים משהו אחר. הפעם הפתיעו. מרצדס מהניילונים. רק…

היום היה יום כזה שפשוט לא כלל תוכניות. פשוט לזרום עם מה שבא, בלי תוכנית קבועה מראש, בלי מטרה, סתם ללכת לאן שהרוח נושבת. בבוקר לוקחים אובר לרובע 7 שוב. מי אנחנו שנוותר לצכים על חנויות שהיו סגורות אתמול. אז היום באנו לבדוק שוב. המסקנה – הרוב עדיין סגור. חלק מהחנויות נפתחות ב 12, חלק בכלל לא וחלק נפתחו. לסיכום, נחמד, לא ממש מסודר. מפה לשם ממשיכים לשוטט ברחובות. מזג האויר משתנה משמשי למעונן ואז לגשום. ואנחנו, חכמים שכמונו, ידענו שיש סיכוי ליום גשום אבל את המטריות השארנו במלון. אז מושכים כמה שאפשר שזה אומר להגיע לצד השני של פראג לביקור בחנות צמר שווה (Yarn Queen). קצת קניות של צמר,…

ממשיכים בשגרת הרוגע שלנו. אמנם מודים שחטאנו בלבדוק חדשות על הבוקר אבל בסך הכל די התנתקנו. אחרי התיירותיות של אתמול, היום אנחנו חוקרים את אחד האזורים הפחות מתויירים. רובע 7 – הידוע בשם הולשוביצה. פעם היה איזור פשע מוזנח והיום הוא אחד מהשכונות המתפתחות בפראג עם המון היפסטרים, גלריות וחנויות בוטיק. היום למעשה אנחנו משלבים שני מסלולי הליכה. בטח תשאלו מה זה מסלול הליכה? בפראג אנחנו נעזרים באפליקציה בשם SmatGuide. היא כוללת מסלולי הליכה שנבנו על ידי תושבים מקומיים, כשלכל נקודת עניין במסלול יש הסבר. הרעיון מעולה אבל הביצוע כושל והאפליקציה נתקעת כל הזמן. אולי בגרסה בתשלום היא יציבה יותר. אבל בשילוב עם גוגל מפות אפשר לתכנן לא רע. אז…

אחרי שינה טובה, בכל זאת הגענו מאוחר אתמול, מתחילים יום חדש בפראג. מזג האויר מאיר פנים, קר ושמשי כמו שאנחנו אוהבים. היום החלטנו לסגור פינות של תיירים. בפעם הקודמת שהיינו בעיר לא הספקנו לבקר בטירה וצריך להוריד את זה מהמצפון. אז הבוקר מתחילים במסלול שלוקח אותנו למעלה ההר, לטירה. זורמים עם נחילי התיירים ומתרגלים לתחביב המקומי. לעמוד בתור. וברוך השם יש בטירה תורים לרוב. התור המרכזי הוא להכנס לכנסיה. תור מהגיהנום שלא מבייש את כביש החוף לצפון אחה"צ. החלטנו לוותר. התור הבא קטן יותר להכנס לטירה ואח"כ יש תור בתוך הטירה. פה כבר השקענו רק כדי לגלות שעקצו אותנו. אין שום דבר מעניין בסוף התור. כמובן שבדרך החוצה עשינו פרצוף…

הזמנים לא פשוטים, כבר 5 חודשים מלחמה בדרום, בצפון על סף מלחמה וכל המצב בארץ פשוט מעורר גועל נפש. כדי לקחת נשימה ארוכה וקצת להחזיר כוחות נפשיים החלטנו לקפוץ למקום רגוע כלשהו, בלי חדשות ורצוי בלי לחץ. להגיע, להישאר כמה ימים בלי לחץ של טיולים או תיכנונים ופשוט לנשום לאט וברגוע. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד. קודם כל אין הרבה חברות תעופה שטסות לארץ. ומי שכן טס, המחירים בשמיים. היעד הראשון שחשבנו עליו זה קופנהאגן. ככה מנוחה בעיר. אבל טיסות ישירות אין ואלה עם קונקשיין עולות הון או שנדרש לבלות כמה ימים בדרכים. משם התכנון עבר לדרום איטליה. זה איזור שעוד לא היינו בו והזרקות באיזה כפר קטן ליד הים…