כמו בכל טיול, מגיע היום האחרון. כיון שהצלחנו לתאם את כל הפגישות העסקיות לאתמול (חלק בכוונה וחלק מאילוצים של הספקים), התפנה לנו יום שלם לתור את אגם מג'ורה. התכנון היה מושלם, חצי יום סיבוב באיזור בין העיירות שלאורך האגם על מנת לחוש קצת את האוירה של האיזור, קפה ועוגה בצהריים ואז חזרה לחצי יום של סריגה/בהיה באגם (תלוי את מי שואלים) לנקות את המחשבות. ולקנח בארוחת ערב לסיום הטיול. זה היה התכנון שלנו. לאלוהי המסעות היה תכנון אחר. והרי בסוף זה הוא שקובע.. החצי הראשון התחיל מושלם. ארוחת בוקר מול הנוף של האגם, נסיעה לעיירה הקרובה (Stresa) להסתובב ולהתרשם. העיירה נמצאת כ 3 קילומטר מהמלון. זמן נסיעה בפועל – כמעט…

היום נפרדנו מהקצב המהיר של מילאנו ויצאנו צפונה, אל הלב הפועם של תעשיית הטקסטיל האיטלקית – אזור Biella. אם אתם עוסקים בעולם הסריגה והצמר, השם "ביילה" הוא לא סתם נקודה על המפה, זהו המקום שבו נולדים הבדים והחוטים האיכותיים ביותר בעולם. החצי הראשון של היום הוקדש לסבב פגישות עם ספקים מקומיים. יש משהו מרגש בלהפגש פנים אל פנים עם אנשים שהתכתבת איתם במייל, לראות בעיניים את המקומות שחלקם פועלים כבר דורות, להבין את תהליכי הייצור המקוריים וממש להריח את חומר הגלם לפני שהופך למוצר מוגמר. בדרך חזרה מהפגישות, עצרנו ב-Vicolungo. מדובר באחד האאוטלטים המוכרים באזור, והוא סיפק לנו בדיוק את מה שהיינו צריכים – חוויית קנייה קצת יותר מרוכזת להשלמת…

אחרי הרכבות, הנופים והפגישות, החלטנו להקדיש את היום האחרון שלנו במילאנו למה שהעיר הזו יודעת לעשות הכי טוב: Vibe. יום שלם של שוטטות בלי שעון, בלי רשימת מטלות, רק אנחנו, המצלמה והרחובות שהפכו לנו לבית בשבוע האחרון. היום שוטטנו באזורי הקניות המרכזיים, אבל לא כדי "לרוץ על המדפים", אלא כדי לספוג השראה. מילאנו היא מוזיאון פתוח של עיצוב. כל חלון ראווה כאן – מהמותגים הגדולים ב-Via Montenapoleone ועד הבוטיקים הקטנים והאלטרנטיביים באזור Brera – הוא יצירת אמנות בפני עצמה. התאורה, בחירת הצבעים, העמדת הבובות, הכל מחושב כדי לגרום לך לעצור ולבהות. החלק הכי מהנה ביום היה פשוט לעצור ולצלם. מילאנו היא גן עדן לחובבי צילום רחוב. האנשים כאן הם התפאורה…

להתעורר בבוקר בסנט מוריץ זה קצת כמו להיכנס לתוך גלויה שעברה ריטוש. המלון Waldhaus am See, התברר כהצלחה כבירה. נכון, המלון מעט "אולד פאשן", עם אווירה מעט ישנה וארכאית, אבל ברגע שפותחים את הווילון הכל נשכח – הנוף מהחדר פשוט מהמם. תוסיפו לזה ארוחת בוקר מושלמת מול האגם, וקיבלתם את הדרך הנכונה להתחיל את היום השני של מסע הרכבות שלנו. עוזבים את המלון ויוצאים לטיול בוקר קצר בקור המקפיא כדי לחלץ עצמות. העיר הייתה כמעט ריקה,. אנחנו בדיוק ב"בין העונות", והשקט היה כמעט מוחלט. קצת תיירים ברחובות אבל כל החנויות והמסעדות סגורות. דרך חלונות הראווה הסגורים קל להבין את ה-DNA של המקום: הכל כאן מכוון לקצה העליון של האלפיון העליון.…

אחרי השיטוטים האורבניים במילאנו, הגיע הזמן להחליף את האווירה. היום עשינו משהו שהרבה זמן חשבנו עליו, לעשות טיול רכבות בחלק מהרכבות המפורסמות של העולם. החלום תמיד היה האוריינט אקספרס אבל חלק מהמדינות שם בעייתיות אז הלכנו על משהו אחר. היום היה היום הראשון מתוך שניים באחת מחוויות הרכבות המפורסמות בעולם. הדרך כולה היתה אוסף של רכבות לסוגיהן השונים. התחלנו במטרו של מילאנו מהמלון לכיוון תחנת מילאנו סנטרל. האמת שלקרוא לה תחנה סתם מוזיל את ערכה, זה לא תחנת סבידור מרכז או יצחק נבון בירושליים. מדובר בפלא ארכיטקטוני עצום עם המון אנשים שהולכים לכל כיוון. משם נסיעה ממילאנו לכיוון בריג (Brig). המעבר מהנוף האיטלקי להרים השוויצריים הוא תמיד דרמטי, אבל הפעם…

היום הגיע הזמן לצלול לצד שבגללו העולם כולו נושא עיניים למילאנו: הסטייל. אבל לא רצינו סתם שיטוט חלונות ראווה, אלא להבין את ה"למה" שמאחורי הלייבלים הגדולים.את החצי הראשון של היום העברנו בסיור אופנה (שהפך לפרטי כי רק אנחנו נרשמנו) עם טל מחברת מילאנונו (Milanono). אם אתם מחפשים להבין איך עיר אחת הפכה למכתיבת הטון העולמית, טל היא הכתובת. הסיור לא היה רק "הנה חנות יפה", אלא מסע בזמן אל תוך ההיסטוריה של האופנה האיטלקית. התחלנו בקפה איטלקי על הבר כמו מילאנזים אמיתיים. ביקרנו בחנויות הדגל המרהיבות, בין היתר של Prada ו-Ferrari. המקומות האלו הם לא רק חנויות, הם מוזיאונים של עיצוב, שבהם כל תפר וכל מדף מספרים סיפור של מורשת…

מילאנו היא לא רק בירת אופנה, היא שיעור חי בסטיילינג. אם אתם רוצים להבין באמת מה זה "Sprezzatura" (היכולת להיראות נפלא בלי להתאמץ), פשוט שבו חמש דקות בבית קפה ברובע Brera. השכונה הזו, על סמטאותיה המרוצפות ובנייניה העתיקים, מרכזת אליה דמויות ססגוניות שמרגישות כאילו יצאו מסט צילומים של ווג – החל מאנשי עסקים בחליפות מחויטות להפליא ועד סטודנטים לאמנות עם סטייל שגורם לך לרצות להחליף את כל המלתחה. התחלנו את הבוקר ב Marché San Marco. אין כמו שוק מקומי כדי להרגיש את הדופק של העיר. אנחנו בכלל חובבי שווקים ידועים. לצערנו רוב השווקים פה מתקיימים ביום ראשון (שלא נהיה בו במילאנו) לכן כשמצאנו את השוק הקטן הזה בדרך התלהבנו ממש.…

יש נסיעות שמתחילות בטבלת אקסל מסודרת חודשים מראש, ויש נסיעות שמתחילות בבדיקה יומיומית של כותרות החדשות. הפעם, היעד היה ברור, לאחר שנסיעה לתערוכה מיקצועית בוטלה עכב המלחמה, ארגנו נסיעה חדשה שמשלבת גם קצת ביקורים עיסקיים אצל ספקים וגם קצת לנשום עמוק בחו"ל. אבל הדרך לשם? היא נראתה יותר כמו משחק שחמט מול המציאות המזרח-תיכונית. לטוס בתקופה של "המתנה" – בין אם זה למתקפה, לתגובה, או לשינויים הדרמטיים שהממשל החדש של טראמפ עשוי להביא לאזור – זה אומר לחיות עם יד על הדופק ועין אחת על לוח ההמראות. חוסר הוודאות הכתיב את שיטת העבודה: כל המלונות הוזמנו עם אופציית ביטול עד 24 שעות לפני ההגעה, מלון אחד בכלל לא הוזמן, החלטנו…