קמים לבוקר חדש בעיירה שלנו. כמה ימים פה ומתחילים להרגיש נוח, כולל נסיעה ללא מפה מהבית עד לכביש הראשי. מקווים לסיים את הרומן שלנו עם הבנק היום ולטייל קצת באיזור. אבל קודם חייבים לאכול ארוחת בוקר. כיון שהתעצלנו ללכת לסופר אמרנו שנאכל ארוחת בוקר במסעדה שאכלנו בה לפני יומיים וראינו בתפריט שיש ביצים. – טעות ואכזבה. מסתבר שארוחת בוקר בשילוב עם מסעדה שרק נפתחה היא לא מתכון להצלחה. הביצה טוגנה למוות ומנה אחת בכלל לא הגיעה עד שסיימנו את הביצה והקפה. לא נורא – ככה לומדים. במקום להתבאס, החלטנו לפצות את עצמנו עם טיול רציני:יעד – Peștera Ialomiței, מערה בלב הרי בוצ’ג שבתוכה נחל זורם. המלצה ששקיבלנו מהבן דוד שגר…

לא כל טיול מתחיל עם כרטיס טיסה ובוקינג.לפעמים הוא מתחיל עם משפט כמו:"צריך לטוס לבקר את הבית ברומניה, ולסגור כבר את ענייני הבנק." וככה, בלי רשימת אטרקציות, בלי תכנון מדוקדק, אבל עם הרבה ציפייה – אנחנו יוצאים לדרך. לא כדי “לטייל” כמו תיירים, אלא כדי להיות. לשהות. הבית שלנו מחכה – עם הרים מכל עבר, אוויר של יער, ומרפסת שמתחננת לקפה בשקט.בלי צ’ק אין, בלי לחץ של לוחות זמנים – פשוט לגור שם כמה ימים. להיות מקומיים זמניים מה בתכנון? סידורים בירוקרטיים שדורשים נשימות עמוקות, שהייה בבית ושיטוטים איטיים בסביבה: אולי נגלוש לסינאיה, נעשה קפה בבראשוב, או פשוט נבהה בהרים ובירוק שמסביב. אז הנה זה מתחיל. פוסט מסכם של היומיים…