פרידה מפרדה

יום שביעי ביוון.

היום עוברים מקום. מכפר מבודד בראש ההר אל העיר הגדולה.

בבוקר נפרדים מהמקום שהיה לנו בית במשך 5 ימים. דמיטריוס ואשתו כבר לא נמצאים אז רק הבת נשארת להגיד שלום באנגלית מקרטעת. עוד צילום עם חתול הבית, סחיבת המזוודות בדרך האבנים אל האוטו, פרידה וירטואלית מפרדה שראינו פעם אחת ולא הסכמנו שתסחוב לנו את הדברים, וירידה ארוכה אחרונה מההר.

עכשיו נוסעים. הכיוון אתונה. היעד הראשון שלנו הוא אגם Vouliagmeni, אגם בתוך ההר דרומית לאתונה. הזמן: ארבע וחצי שעות נסיעה.

הרבה אין מה לספר על הדרך. נוסעים, משלמים מס דרך וחוזר חלילה…

אחרי הרבה שעות מגיעים. המקום מאד תיירותי. סוג של אגם, 12 יורו כניסה לאדם, ורק תיירים לבנבנים מסביב. האמת שאחרי כל כך הרבה שעות נסיעה לא היה חשק להיכנס למים. אז ישבנו בחוץ, משקיפים על האגם, אוכלים אוכל תיירותי ומרכלים על העוברים ושבים.

לאחר כשעה, עושים פעמינו לאתונה. צריך להחזיר את הרכב עד 18:00 במלון. שמים כתובת בוייז ומגיעים לסוג של מדרחוב. הבחורה בלובי מסבירה שאסור להשאיר את הרכב כי הפקחים באים. פורקים ומחכים ליד האוטו כי הבחור של השכרת הרכב מגיע כל רגע.

ואז מגיעים 3 פקחים. הראשון מתקרב ושולף פנקס. אנחנו עומדים ליד האוטו ומסבירים שהאוטו שלנו וכי כבר באים לקחת אותו. הוא מסתכל בעיני עגל ומחכה לפקח השני שכנראה יודע אנגלית. שוב מסבירים שכבר באים לאסוף את האוטו  אבל זה לדבר לקיר. אסור לעמוד. אז אומרים להם שאנחנו זזים והם ממשיכים במסלול. שניה אחר כך באים כבר לקחת את הרכב.

המלון, Athens4, ממוקם ממש במרכז. מרחק הליכה. ודי נחמד, זה למעשה בית שהוסב למלון קטן. אין ממש לובי והבחורה בכניסה פשוט יושבת עם מחשב נייד על אחד השולחנות וככה מבצעת את הקליטה. אחרי התארגנות קלה יוצאים לתור את הסביבה. עוברים את הרחוב וישר מגיעים לרחוב המגניבים.

 המון גרפיטי וחנויות מגניבות. הילדים בהיי. מפה לשם מגיעים פתאם לבית קפה בשם Little Kook. המקום שולט על חצי רחוב והכל מקושט בסגנון הלואין. כמובן שנכנסים. 

האוכל מוגש בצורה שממש דורשת צילומים, הטעם פחות אבל החוויה שלמה.

לאחר מכן ממשיכים בטיול באיזור. מגיעים לכיכר Monastiraki שהומה אדם ונראית קצת כמו הטיילת באילת. אבל הרחובות מסביב מהווים את שוק הפשפשים וזה כבר ממש חוויה.

מסתובבים ובדרך חזרה למלון הילדים עוד מספיקים לרדת על מנה של גירוס לסגירת היום.

הפינה של מאיה:

היום התחלנו בלאכול את ארוחת הבוקר האחרונה שלנו בהרים, ארזנו והתחלנו לנסוע. נסיעה של ארבע שעות ועוד אמרו לנו שאין עצירות בדרך. כולנו נשמנו נשימות ארוכות, נפרדנו מהפרדות ונכנסנו לאוטו. כולנו הלכנו לישון, קמנו ושוב הלכנו לישון. פתאום עצרנו וזה לא הייתה עצירה רגילה של שילום, זאת הייתה עצירה לשתות, קנינו דונאט, קפה, תה וסומסומית. המשכנו בנסיעה של שעתיים. כשסוף סוף הגענו, הגענו לאגם ושם אכלנו צהריים. אחר כך המשכנו לנסוע, הגענו לאתונה. לקח לנו כמה זמן למצוא את המלון אבל בסוף הסתדרנו. הגענו למלון, נכנסנו לווי פיי ועלינו למעלה (היינו קומה 4) המעלית הייתה קטנה אז עלינו בטורות. אחר כך הלכנו לבית קפה הכי מגניב שהייתי בו (הייו 2 הכי מגניבים שהייתי, זה והבית קפה של FRIENDS) ובגלל שזה האלווין הכל היה מקושט ממש מגניב והמלצריות התחפשו למכשפות והמלצרים התחפשו לנושא בזמן או משהו בסגנון. כל המנות היו ממש מוגזמות, וחלקן היו מקושטות ממש יפה, הכי הלהיב אותי זה הכוסות גולגולת מזכוכית, גם אנחנו בבית צריכים דבר כזה! כשסיימנו התמלאנו אז לא אכלנו ארוחת ערב, רק אני, רועי ורותם אכלנו גירוס, הם אכלו חזיר ואני עוף.