יאסו יוון

יום תשיעי ואחרון ביוון

היום האחרון שלנו בטיול. גם פוסט זה, כמיטב המסורת, נכתב כבר לאחר החזרה לארץ. אבל היי, חייבים לשמר את כל הזיכרונות לא?

אז היום בעצם מסיימים את הטיול. אבל תודות לאל-על (זוכרים מהפוסט הראשון?) הטיסה שלנו נדחתה לשעות הקטנות של הלילה מה שאומר שיש לנו יום שלם באתונה.

דבר ראשון דואגים למנהלות. קודם כל מסדרים חדר קטן שישאר לנו למשך היום. זה משהו שלמדנו על בשרנו מניסיון העבר. מזדכים על החדר הגדול ומעבירים הכל לחדר קטן שלקחנו באותו המלון. ככה גם כל הציוד לא זרוק באיזה חדר ללא השגחה, גם יש מקום לחזור אם עייפים וגם מקלחת ושירותים לפני הטיסה. עולה עוד כמה גרושים אבל שווה כל אגורה.

היום מחולק ל 2, החלק הראשון מבוסס על מקומות ששווה לבקר מפי חברים שהתגוררו בעיר. החלק השני – קניות אלא מה? (בכל זאת המשלחת מורכבת מ 3 בנות).

יוצאים ועושים פעמינו לשכונת Kolonaki, זוהי השכונה של המעמד הגבוה באתונה ושל הנציגויות הזרות. מטופח ברמות והמון חנויות של רשתות הביוקר.

אבל אנחנו בדרך ל Lycabettus Hill, גבעה רמה במרכז השכונה עם תצפית מרהיבה לכל האיזור. המשמעות של הגבעה היא שכדי להגיע יש לעלות. הרבה. אז עולים ברחובות ואז מגיעים לחלק האחרון, סוג של רכבל, דומה לכרמלית בחיפה, כלומר חצוב בתוך ההר.
התצפית מלמעלה מרהיבה.

וגם פה משתמשים במקום לצילומים, למרות שהפעם נראה שההפקה דלת תקציב

הדרך חזרה למטה כבר יותר קלה. גם פיזית וגם מנטלית, בכל זאת מפה הכיוון הוא קניות. עוצרים לארוחת קבב במקום שהומלץ שוב על ידי מקומיים שמכירים – O Thanasis, מבחוץ תיירותי ברמות אבל אין מה להגיד, הקבב טעים ברמות.

הערב מגיע וצריך להיפרד מאתונה. עוד לוקאמאדס ועוד גירוס וזהו. חוזרים למלון (Athens4), מתארגנים וההסעה לשדה מגיעה. מפה הכל שגרתי (למעט וירוס בטן שחטפה המבוגרת האחראית וגרמה לנו לבדוק מה שוות שקיות ההקאה במטוס).

לסיכום – היה מעולה. שעתיים מכאן (שזה מעולה בפני עצמו, הטיסה כמעט לא מורגשת), האנשים סופר נחמדים, האוכל מעולה והנופים סוף.