יום של שוטטות בהלסינקי

אחרי כל הנסיעות והמעברים של אתמול, היום הרשינו לעצמנו להתפרע באופן רשמי: לקום קצת יותר מאוחר, לרדת בנחת לארוחת הבוקר של המלון (שהיתה מאוד מרשימה), להתחיל יום בקצב הכי קליל שיש – יום שכולו מוקדש לשוטטות עירונית פוטוגנית ברחובות הלסינקי.

רוב היום הוקדש לסיבוב מעמיק ב-Fashion District, רובע העיצוב של העיר. אם יש משהו שהלסינקי יודעת לעשות ברמה הגבוהה ביותר, זה סטייל אורבני נקי, מאופק ומעורר השראה.

העברנו שעות של הליכה ברחובות יפים, דילוגים בין חנויות בוטיק, גלריות עיצוב מקומיות, וכמובן – כמות מטורפת של חנויות וינטג' ויד-שנייה מדוגמות, משהו שהמדינה הזאת מתמחה בו. יש משהו משכר בשוטטות הזו: מדי פעם נרשמות קניות קטנות ומוצלחות, אבל בעיקר נהנים מהאווירה, מהחלונות המעוצבים ומהאסתטיקה הסקנדינבית שנוכחת בכל פינה.

באחת הכיכרות במרכז גילינו התקהלות חריגה. כשהתקרבנו גילינו "פסטיבל תאילנדי". המון דוכנים תאילנדים שמציעים אוכל תאילנדי, מסאז' תאילנדי, אופנה תאילנדית וכל דבר תאילנדי שאפשר לדמיין… אפילו צ'יבורשקה היה שם (לא ברור איך הוא קשור…)

מזג האוויר בחוץ היה פשוט מושלם – שמש נעימה, בריזה קרירה מהים, ואפס עננים של גשם. ככה בדיוק היום עובר לו בנעימים ובקצב איטי: עצירה קטנה פה לקרפ מתוק מול הרציפים בנמל, עצירה שם לקפה בבית קפה על המדרחוב, ופתאום מגלים שכבר אחר הצהריים.

חזרנו למלון למנוחה קלה כדי לרענן את הרגליים, ואז יצאנו לארוחת הערב שהוזמנה מראש אתמול (הפעם לא לקחנו סיכונים!).

Ravintola Kannas נמצאת ממש מעבר לפינה – מסעדה פינית טיפוסית, עתיקה ואותנטית הפועלת עוד משנת 1939. המקום שומר על קסם נוסטלגי של פעם, עם תפריט פיני מסורתי ועשיר שכולל קציצות בשר קלאסיות, תבשילים ושניצל אחד ענק, שסגרו לנו את היום עם סיום טעים, חם ומנחם במיוחד.

אחרי המסעדה, כשהבטן מלאה והאוויר הקריר של הערב תפס אותנו, עשינו עוד סיבוב קצר לכיוון הנמל. הייתה לנו משימה קטנה: ללכת לבקר את הפסל המפורסם Bad Bad Boy (הילד הוורוד הענקי שמשתין בהפגנתיות ישר למדרכה). ביקרנו את הפסל הזה כבר בטיול הקודם שלנו כאן, והפעם חזרנו לראות אם משהו השתנה או התבגר אצלו. אז זהו, שלא. הוא עדיין עומד שם במלוא הדרתו, ענקי, ורוד וקריפי בדיוק כמו בפעם הראשונה.

זהו, סוגרים עוד יום עירוני מקסים, מלא בשיק, אוכל טוב וקצת הומור פיני מוזר.