היום הכי קצר בשנה, אז זהו שלא…
היום הכי קצר בשנה, אז זהו שלא…
יום 1, 20/12/16
הנה אנחנו שוב בדרכים, והפעם במסגרת מורחבת.
היעד – ארצות הברית. ביקור משפחתי. נוסעים לבקר את המשפחה שנמצאת
ברלוקיישן ולחגוג חנוכריסמס ביחד. הנסיעה הפעם שונה ומיוחדת. שונה כיון שהיעד, טקסס,
נקבע לפי מקום המגורים, הטיולים והחוויות יהיו בעיקר משפחתיות (למעט רותם שהצהירה
במפורש – shop until you drop) והנסיעה נבנתה בהתאם –
לא בית מלון אלא מגורים בבית, טיולים בעיקר באיזור וכד'. ומיוחד בדיוק בגלל כל מה
שנכתב למעלה, חוויה משפחתית בהרכב מורחב, חגיגת החג ביחד – חנוכה למי שמחפש את הצד
היהודי וכריסמס למי שמתחבר לצד הגויי, הרבה זמן איכות עם כולם שמזמן כבר לא היה
(מה לעשות, שיחות טלפון וסקייפ הן לא תחליף למפגש משפחתי) וניסיון לחיות כמו
מקומיים ולא לעבור ממלון למלון.
ברלוקיישן ולחגוג חנוכריסמס ביחד. הנסיעה הפעם שונה ומיוחדת. שונה כיון שהיעד, טקסס,
נקבע לפי מקום המגורים, הטיולים והחוויות יהיו בעיקר משפחתיות (למעט רותם שהצהירה
במפורש – shop until you drop) והנסיעה נבנתה בהתאם –
לא בית מלון אלא מגורים בבית, טיולים בעיקר באיזור וכד'. ומיוחד בדיוק בגלל כל מה
שנכתב למעלה, חוויה משפחתית בהרכב מורחב, חגיגת החג ביחד – חנוכה למי שמחפש את הצד
היהודי וכריסמס למי שמתחבר לצד הגויי, הרבה זמן איכות עם כולם שמזמן כבר לא היה
(מה לעשות, שיחות טלפון וסקייפ הן לא תחליף למפגש משפחתי) וניסיון לחיות כמו
מקומיים ולא לעבור ממלון למלון.
גם ההכנות לנסיעה היו הפעם שונות. הכרטיסים הוזמנו הרבה זמן מראש,
נבנתה תכנית מסגרת אבל עם הרבה מקום לגמישות, מה שאומר שכמעט ולא היה צורך בהזמנות
מיוחדות. רכב גדול הוזמן שיספיק לכולם ולכן עד הרגע האחרון האוירה היתה כרגיל ולא
כמו לפני נסיעות אחרות. רק ההתרגשות אצל הילדים קיימת, כל אחד מסיבותיו הוא, מאיה
ממש מחכה לפגוש את נגה, רותם מחכה לפגוש את טארגט ורועי, טוב הוא כבר לא ילד מלפני
שבועיים…
נבנתה תכנית מסגרת אבל עם הרבה מקום לגמישות, מה שאומר שכמעט ולא היה צורך בהזמנות
מיוחדות. רכב גדול הוזמן שיספיק לכולם ולכן עד הרגע האחרון האוירה היתה כרגיל ולא
כמו לפני נסיעות אחרות. רק ההתרגשות אצל הילדים קיימת, כל אחד מסיבותיו הוא, מאיה
ממש מחכה לפגוש את נגה, רותם מחכה לפגוש את טארגט ורועי, טוב הוא כבר לא ילד מלפני
שבועיים…
היום הגדול הגיע ואיתו ההבנה שלפני שנהנים צריך לשלם מחיר. לא כלכלי
אלא פיזיולוגי. מה שבשפה היבשה מוגדר כטיסה לארצות הברית. הנאה צרופה שבישיבה
רצופה על התחת מלא שעות ונשימה של אויר ממוחזר. גם הטיסה הלוך שהתחלה נשמעה קלה,
טיסת בוקר, מתרגמת להשכמה ב 3 בבוקר. אבל, כולם מתקתקים עבודה ובשעה 4 בבוקר האוטו
עמוס ובדרך לשדה. מגיעים לאחר שעה ואז יש עוד עניין לוגיסטי קטן. החניה של האוטו. כיון
שהנסיעה ארוכה, החלטנו שלא לתרום את כספי החניה לרשות שדות התעופה ולחנות אצל
חברים קרוב לנמל. מורידים את כולם + המזוודות בנמל, נוסעים לחנות מחוץ לנמל, מונית
בחזרה לנמל והופ, חסכנו ימבה כסף.
אלא פיזיולוגי. מה שבשפה היבשה מוגדר כטיסה לארצות הברית. הנאה צרופה שבישיבה
רצופה על התחת מלא שעות ונשימה של אויר ממוחזר. גם הטיסה הלוך שהתחלה נשמעה קלה,
טיסת בוקר, מתרגמת להשכמה ב 3 בבוקר. אבל, כולם מתקתקים עבודה ובשעה 4 בבוקר האוטו
עמוס ובדרך לשדה. מגיעים לאחר שעה ואז יש עוד עניין לוגיסטי קטן. החניה של האוטו. כיון
שהנסיעה ארוכה, החלטנו שלא לתרום את כספי החניה לרשות שדות התעופה ולחנות אצל
חברים קרוב לנמל. מורידים את כולם + המזוודות בנמל, נוסעים לחנות מחוץ לנמל, מונית
בחזרה לנמל והופ, חסכנו ימבה כסף.
הטיסה הראשונה הינה ללונדון. עם בריטיש. המטוס הכי חדש, הכל מצוחצח,
מערכת קולנוע אישית ומתקדמת ואפילו חלונות שמתכהים בלחיצת כפתור. הכל שופרה דה
שופרה חוץ מבעיה אחת קטנה. המטוס לא מתניע. שלוש פעמים שגוררים אותנו למסלול ואז
מחזירים לשרוול בחזרה. מנוע ימין לא מניע. בסופו של דבר, לאחר כשעתיים ולאחר שמגיע
הטכנאי הישראלי ונושף לתוך הפיסטונים, נראה שיש תקווה. המטוס מסכים להניע. ואנחנו
כבר רואים איך הולכת לנו טיסת ההמשך מלונדון לדאלאס.
מערכת קולנוע אישית ומתקדמת ואפילו חלונות שמתכהים בלחיצת כפתור. הכל שופרה דה
שופרה חוץ מבעיה אחת קטנה. המטוס לא מתניע. שלוש פעמים שגוררים אותנו למסלול ואז
מחזירים לשרוול בחזרה. מנוע ימין לא מניע. בסופו של דבר, לאחר כשעתיים ולאחר שמגיע
הטכנאי הישראלי ונושף לתוך הפיסטונים, נראה שיש תקווה. המטוס מסכים להניע. ואנחנו
כבר רואים איך הולכת לנו טיסת ההמשך מלונדון לדאלאס.
מסתבר שגם לטייס הבריטי אין חשק לבלות את כל הבוקר במטוס והוא נותן
גז, ואנחנו מגיעים בכל זאת ללונדון בדיוק בזמן, לאחר ריצה, לטיסה השניה. די מבאס
כי הלך הקפה המתוכנן, אבל לפחות הספקנו לטיסה.
גז, ואנחנו מגיעים בכל זאת ללונדון בדיוק בזמן, לאחר ריצה, לטיסה השניה. די מבאס
כי הלך הקפה המתוכנן, אבל לפחות הספקנו לטיסה.
עכשיו אנחנו לאחר שלוש וחצי שעות טיסה ולפנינו עוד שש שעות. המוח במצב
קטטוני, אוכל כבר היה, ואפילו סרט אחד מאחורינו. כל מה שיש כרגע לעשות זה לחזות
בפלא הפיזיקלי שנקרא הפרש זמנים. את השעה שמופיעה על צג הטלויזיה כבר ראינו היום
שלוש פעמים.
קטטוני, אוכל כבר היה, ואפילו סרט אחד מאחורינו. כל מה שיש כרגע לעשות זה לחזות
בפלא הפיזיקלי שנקרא הפרש זמנים. את השעה שמופיעה על צג הטלויזיה כבר ראינו היום
שלוש פעמים.
היום הכי קצר בשנה, ה 20 לדצמבר, הולך להיות היום הכי ארוך בשנה.
יש גם תוספת חדשה ומרעננת לבלוג, בעקבות בקשה מיוחדת, פינה חדשה –
הפינה של מאיה (לא ערוך ולא מצונזר, ונקווה שלא נתחרט על זה):
הפינה של מאיה (לא ערוך ולא מצונזר, ונקווה שלא נתחרט על זה):
הפינה של מאיה
שקמתי התרגשתי נורא לבוא אליהם, ועכשיו במטוס השני שלנו אני כבר עוד יותר. ארזנו מהר ויצאנו ועוד כמה
שעות מגיעים. היינו בלונדון עכשיו במטוס שלו. ויהיה בטוח שזה הטיול הכי כיפי. אז
לומר להם היי והטיול מתחיל, לקום מחר בבוקר ולגלות שישנתי איתם, אבל יהיה לי קצת
קשה בלי החתולים שלנו. אז לראות את נגה ואלה אני בהתרגשות שיא.
שעות מגיעים. היינו בלונדון עכשיו במטוס שלו. ויהיה בטוח שזה הטיול הכי כיפי. אז
לומר להם היי והטיול מתחיל, לקום מחר בבוקר ולגלות שישנתי איתם, אבל יהיה לי קצת
קשה בלי החתולים שלנו. אז לראות את נגה ואלה אני בהתרגשות שיא.
עדכון לפוסט היומי:
אז הטיסות מאחורינו. אחרי אינסוף שעות בישיבה במטוס הגענו לטקסס. לקח
עוד כשעה וחצי עד שיצאנו מהשדה כיון שהיינו צריכים לטעום מהבירוקרטיה האמריקאית.
למלא טופס במכונה, ואז לזכות להגיע לפקיד ההגירה כדי לענות על אותן שאלות שענינו
במכונה ואחריו לעבור אצל פקיד המכס ונחשו שוב, כן, אותן שאלות. בשלב כלשהו פשוט
הנחנו את ערימת הדרכונים (8 למי שמתעניין, 5 דרכונים + 3 ישנים עם הויזה) בערימה
מול הפקיד ואמרנו לו שיסתדר.
עוד כשעה וחצי עד שיצאנו מהשדה כיון שהיינו צריכים לטעום מהבירוקרטיה האמריקאית.
למלא טופס במכונה, ואז לזכות להגיע לפקיד ההגירה כדי לענות על אותן שאלות שענינו
במכונה ואחריו לעבור אצל פקיד המכס ונחשו שוב, כן, אותן שאלות. בשלב כלשהו פשוט
הנחנו את ערימת הדרכונים (8 למי שמתעניין, 5 דרכונים + 3 ישנים עם הויזה) בערימה
מול הפקיד ואמרנו לו שיסתדר.
אבל בסוף, כמו בשיר של טונה, גם זה עבר. הפגישה עם המשפחה היתה סופר
מרגשת, בעיקר למאיה. השכרת אוטו, נסיעה הביתה, וואו, איזה בית. הכל מקושט, רחב ידיים, אמריקה.
מרגשת, בעיקר למאיה. השכרת אוטו, נסיעה הביתה, וואו, איזה בית. הכל מקושט, רחב ידיים, אמריקה.
ארוחת ערב וכולם נשפכו במיטה.
0 תגובות
Snoogy
תהנו מקסימים,
מאחלים לכם ולמורחבת האפי הולידייז!
לוקינג פורוורד להמשך חוויות ותמונות,
הטלמורים
נמי
מעולה, הבלוג של מאיה מרענן במיוחד , לא להפסיק
גל
פעם ראשונה שאני קוראת בלוג..שקעתי לתאורים מוקסמת ומרותקת-אהבתי מאוד!
תהנו ותחגגו כמיטב המסורת המקומית ומקווה לקרוא עוד. כתיבתכם מעבירה את החוויה בצורה מושלמת.