סלט עגבניות
יום 2, 12.2.18
אחרי שינה עמוקה של כולם מתעוררים ליום חדש ואפרורי. יש משהו שונה ומיוחד בלהיות האורחים היחידים במלון. קודם כל נראה כאילו הכל לכבודך ומצד שני קצת לא נעים שכל הצוות רק מסתובב ומחכה לראות מה תרצה.
ארוחת הבוקר היתה מעולה וכללה המון מוצרים מתוצרת החווה והסביבה, הכל אורגני, טרי וכולל את המילה ביו משהו. ולמרות שזה מקום שאמור לארח תיירים החברה לא ממש יודעים אנגלית. אז מקשקשים איתם קצת באנגלית ומגלים שהבעלים אפילו עבד לפני הרבה שנים בישראל במשך חצי שנה במפעל קליל ליד עכו.
שם המלון: Oasi di Galbusera Bianca
אחרי הפרידה מהצוות עושים טיול קצר לראות באור יום (אפרורי) היכן ישנו את הלילה
את הדרך חזרה לציביליזציה עושים הפעם באור יום
רוב הדרך אחר כך די סטנדרטית. מתחילים בין עיירות קטנות, אפילו עברנו בגבעת עדה בדרך
לאחר מכן כביש יותר מהיר ובסוף אוטוסטרדה עד ונציה. אחרי שעתיים וחצי של נסיעה ועצירה בדרך בסוג של תחנת עצירה (כמו התחנות בכביש 6 רק יותר משודרגות) מגיעים לחניון בפאתי ונציה שם האוטו נכנס לתרדמת חורף של כמה ימים ואנחנו עולים על אוטובוס מים לתוך ונציה
מזג האויר לא אידאלי ואפור. למזלנו הצלחנו להגיע למלון ששוכן מרחק יריקה מכיכר סן מרקו לפני שממש התחיל גשם. אבל מצד שני כשיצאנו להסתובב היה כבר ממש אפור וגשם זרזיפי ירד בלי הפסקה. וממש קר…
לא ממש מרגישים את אוירת הקרנבל היום. בכיכר המרכזית ניסו להרים הופעה כלשהי אבל כל השחקנים עומדים עם מטריות וזה נראה ממש מוזר. גם אין הרבה תחפושות כי נראה שלחברה לא ממש בא לצאת בגשם עם הגרדרובה השווה.
הצלחנו למצוא כמה מחופשים שעמדו במקומות מוגנים ממים
אבל בכללי הכל קר ורטוב. אבל יש גם פלוס – בגלל הגשם וכנראה העובדה שזה הימים האחרונים של הקרנבל אז אין הרבה תיירים.
החושך ירד ולאחר שיטוט מהנה בסמטאות הגיע זמן האוכל. קיבלנו המלצה על מקום מקומי מגברת צימר. חיפוש באינטרנט לא מוביל לשום מקום אז פשוט הולכים לאן שהיא סימנה במפה. מגיעים למקום ו…. דלת קטנה מתחת לגשר מובילה למסעדה קטנה. המקום מפוצץ באנשים, מקומיים ותיירים. כיון שאין הרבה מקום אז חולקים שולחנות, רותם בשוק מהעובדה שפתאם יש לנו 2 בחורות אסיאתיות בשולחן שלא מדברות מילה בינהן.
המלצרים עברו את גיל 70 מזמן אבל רצים בין השולחנות ומדברים בעיקר שטויות, והאוכל מאד טעים.
ויש גם את ענין הכותרת של הבלוג. כיון שהבנות רצו ירקות הוזמנה המנה הנקראת סלט עגבניות מהתפריט. הסברנו לבנות המון פעמים שסלט עגבניות באיטליה כשמו כן הוא: עגבניות חתוכות לרבעים ותו לא. אבל כשלא מקשיבים לנו כנראה שצריך לחוות את המאורע באופן אישי, ולכן רמת השוק מהעובדה שסלט עגבניות איטלקי הוא לא כמו סלט איטלקי בארץ ולא כולל גבינת מוצרלה או בזיליקום או אורגנו או כל תבלין אחר – עגבניות וזהו.
הדלת מתחת לגשר מובילה למסעדה
הפינה של מאיה
עקב השעה המאוחרת היוצרת האחראית על הפינה מתנצלת – העייפות הכריעה.