פרידה מדרך הלבנים הצהובות – 3 ימים בפראג 2019

קפיצה קטנה לחו"ל, 3 ימים (בעצם יומיים וחצי אם מורידים טיסות) לראות הופעה ולחזור.

אלטון ג'ון הודיע כי הוא עורך את מסע ההופעות האחרון שלו ואנחנו לא רצינו להפסיד.
כרטיסים שנקנו שנה מראש, היעד הנבחר – פראג. גם קרוב יחסית וגם הזדמנות לבקר בעיר מיוחדת.
הפוסט יסכם את כל הימים וננסה להעביר כמה שיותר מידע והמלצות.

נתחיל בטיסות. טיסות אלעל לפראג. טיסת בוקר זה תמיד דבר מבאס. אמנם נוחתים מוקדם ויש יום שלם לטייל אבל המחיר הוא השכמה ב 3 בבוקר. וטרמינל 1. אמנם קטן ויעיל אבל קטן. קפה ומשהו לקנות כאוכל לטיסה מצטמצם לדוכן ארומה יחיד. שהפעם התברר כי החליט להתחרות בתחרות הדוכן הכי לא יעיל. וניצח בגדול. מתור ארוך ואיטי להזמנה ועד קפה שכלל רק חלב חם.

הטיסה רגילה. מגיעים לפראג וקר. ממש קר. שזה כיף. הכי טוב בעינינו זה קור ושמש.

מהשדה לוקחים הסעה שהזמנו מראש. לחברה קוראים Prague airport transfers והם יותר זולים ממונית. מחכים עם שלט ביציאה ותוך חצי שעה אנחנו במלון.

אנחנו תמיד מעדיפים מלונות קטנים. מה לעשות, פחות מתחברים לרשתות ענק. המלון שבחרנו נקרא The Icon hotel & lounge. והוא נמצא ממש במרכז העיר החדשה. 30 ומשהו חדרים בלבד, כשחצי מהמלון הוא בעצם סוג של ספא (לא ממש ביקרנו בחצי הזה). בחוץ יש רק שלט קטן ואחרי דלת ירוקה של בית מתגלה כניסה עם ריחות של ספא. הבחורה בלובי ממש נחמדה ומארגנת לנו כניסה לחדר (אחרי שעברנו שדרוג) למרות שממש מוקדם בבוקר.

בחדר מגלים משהו שרואים בפעם הראשונה: מקבלים טלפון חכם, עם אפשרות שיחות לכל העולם ואינטרנט חופשי על חשבון המלון. והם מעודדים לקחת אותו החוצה כדי שנוכל להשתמש בו בטיולים בחוץ. די מגניב.

כיון שהגענו מוקדם, ואנחנו לא מחובבי אוכל טיסות, אחרי התארגנות קצרה פותחים את היום בקפה נורמלי. והנה עוד סוד קטן שלנו. כשאנחנו נוסעים לטייל, אחד האתרים שמשמש אותנו הכי הרבה נקרא Like a local. זהו אתר שמרכז המלצות של מקומיים. לרוב מחוץ למקומות התיירותיים. את הקפה שלנו אנחנו שותים במקום שמצאנו שם והוא חמש דק' הליכה מהמלון: Styl&Interier. מקום מקומי קטן, בסמטא קטנה, עם ישיבה בגן פנימי. המקום משלב חנות עיצוב ובית קפה. אוכל וקפה מעולה, מלצרית שמסתבר שדוד שלה גר באשקלון ואוירה מיוחדת.

לאחר תדלוק קפה הולכים להסתובב ב Wenceslas Square‏. מסתבר שהיום היה מרתון פראג והגענו בדיוק לסיום. מלא אצנים עם חצאיות מנייר כסף לשמור על חום גוף (בכל זאת סביב 10 מעלות בחוץ).

מסתובבים קצת ובשעה שתיים מתחילים את הפעילות שקבענו ליום הראשון. זה עוד משהו שאנחנו עושים בכל טיול עיר. סיור הליכה (walk). יש המון כאלה תיירותיים לפי נושאים אבל שוב, דרך Like a local אנחנו מוצאים סיור עם תושב מקומי. הסיור נקרא  Alternative Prague Walking Tour ובשתיים אנחנו נפגשים עם פאבל. מסתבר שרק אנחנו בסיור ומקבלים סיור אינטימי ופרטי.

פאבל יליד פראג. את הסיור מתחילים על כוס קפה בבית קפה מקומי שנראה כמו קפה של פעם ברוסיה הצארית. בכניסה שלו תלוי מהתקרה פסל של סוס מת ועליו המלך קארל (זה מהגשר). 

שיחה על קפה שסוקרת את ההיסטוריה של פראג, בעיקר סביב הקומוניזם והמהפכה שצ'כיה עברה. לאחר מכן יוצאים לרחוב. מקום קטן שעוברים בדרך מתגלה כמשהו ביזארי לגמרי. בניין משרדים, שהמעלית שלו היא למעשה מעלית ללא דלתות שמסתובבת בין הקומות ללא הפסקה. כלומר, פשוט קופצים פנימה כשמגיעה וקופצים החוצה כשמגיעה לקומה. יש מקום לשני אנשים בלבד וכמובן שאי אפשר לעלות עם עגלה. אפשר להשאר בפנים ואז שמגיעים לקומה אחרונה (או למרתף בכיוון ההפוך) פשוט זה עושה סיבוב וממשיך. קריפי.

אחר כך עוברים בין כל מיני אתרים באיזור. פחות אתרים תיירותיים ויותר על ההווי של החיים בפראג. למשל פאבל לקח אותנו לאיזור תחנת הרכבת לראות קצת על ההיסטוריה בתקופה הנאצית (הברחות ילדים לאנגליה)

 ואחר כך למקלט להומלסים לראות (מבחוץ) את הטיפול של רשויות הרווחה. משם נוסעים בטראם (עוד חוויה) לשכונה חיצונית, ז'יז'קוב. זוהי שכונה של מעמד סוציואקונומי נמוך עם איזור גדול של צוענים. 

לומדים על מרקם היחסים בעיר, קצת גרפיטי, הולכים לשתות את הקולה המקומית (החלופה הקומוניסטית לקולה) – מוזר, אמור להיות עם תבלינים במקום סוכר. ויש לזה טעם של קולה לימון. 

ובסוף מסיימים בכנסיה שדרך אומנות מנסה להטמיע את הצוענים בחברה. מעניין ברמות.

את הסיור (3 שעות) מסיימים בז'יז'קוב ופה משתמשים בטכנולוגיה לחזור למלון. אובר. שירות נפלא ויחסית זול שעובד מצויין בפראג.

בין לבין עוד מסתובבים קצת להתרשם מפראג.

ארוחת ערב ב Vapanio, שאמנם נמצאת במרכז קניות אבל ממש מעולה. קונספט של בישול איטלקי שמבושל ממש במקום מולך מחומרים טריים.

ואז נופלים גמורים במיטה. בכל זאת היום הראשון התחיל ב 3 בבוקר.

את היום השני מתחילים באיזי. ארוחת בוקר במלון (כלול במחיר ומי שמזמין דרך אתר המלון גם מקבל גישה לכלל שירותי ארוחת הבוקר שכולל ביצים לפי בקשתך, פנקייקים למי שרוצה וצלחת ירקות שזה לא משהו שרואים בכל ארוחת בוקר).

ביום השני תכננו שוב משהו אחר. סוג של משחק שנקרא The game of Prague. הרעיון הוא שמקבלים רמזים וחידות וככה עוברים ברחבי העיר. זה מתבצע לבד ולכן מתאים לנו.

המשחק מתחיל באי באמצע פראג. על ספסל בגינה מחכה פבלו שהמציא את המשחק. עם מבטא ספרדי כבד הוא מסביר איך זה עובד. מקבלים תיק ובתוכו מעטפות חידות, כל מיני רמזים ומחברת משחק. בכל שלב צריך להגיע לנקודה ואז לפתור חידה שמובילה לנקודה הבאה. יש גם נקודות בונוס כמו להפעיל אנשים ברחוב, להצטלם בכל מיני פוזות וכד'. לא נגלה הכל כדי לא להרוס למי שירצה לשחק אבל נצרף תמונות מכל מיני מקומות. נגלה גם שלמדנו המון על ההיסטוריה של פראג, על הצפות של הנהר, אמנות ועוד. 

כיון שהמשחק מתנהל עצמאית (פוגשים את המארגנים בנקודה הראשונה ובסיום) אפשר לעשות עוד דברים באמצע כמו לאכול קיורטוש עם תפוחי עץ על גשר קארל. סך הכל לקח לנו חמש שעות וקצת לסיים. בסוף נפגשנו עם אנה שהזמינה אותנו לבירה, מסרנו את תיק המשחק וקיבלנו כל מיני מזכרות. ממש ממש מומלץ למי שמחפש דרך שונה לראות דברים.

עכשיו הגיע זמן הקפה ואת הקפה היומי שותים בעוד מוסד מפורסם בפראג – Cafe Louvre שקיים בערך מאות שנים. הפעם הלכנו על 5 o'clock tea שמגיע עם כל כללי הטקס.

מעבר במלון להתארגנות ואז לוקחים אובר לטירה (כי המליצו לנו שעדיף לעלות בתחבורה ואז לרדת כל הדרך לעיר ברגל). הנוף מהטירה מהמם (ןקרררר). ויש מלא חיילים (אמיתיים) ושומרים מסביב.

יורדים ברגל דרך סימטאות בתוך הטירה ואז מדרגות שמובילות לעיר. משוטטים ברחובות, עוברים את גשר קארל (סופר תיירותי ומלא בקבוצות מאורגנות). העיר מאד ידידותית ואין ממש חשש להסתובב גם בערב.

ארוחת ערב במסעדה ארגנטינאית – Gran Fierro, טעים ברמות.

את היום השלישי בפראג שוב פותחים בארוחת בוקר. היום כבר אין סיורים שנקבעו מראש ולכן הכל רגוע.

ממשיכים להסתובב בעיר ומחפשים עוד פסלים של דוד צ'ארני הגאון (עליו למדנו אתמול). 

עושים סיור בספריה שב Clementine כולל טיפוס של מאות מדרגות צרות עד ראש המגדל. 

עוברים בכיכר המרכזית ומגדל השעון המפורסם (יחד עם אלפי תיירים אחרים) 

ואז סיור מתבקש ברובע היהודי (בית הקברות ובתי הכנסת). טיפ קטן, אם יש תור ענק לקניית כרטיסים בבית הקברות אז מסביב לפינה יש משרד של Tourist information ושם אפשר לקנות אותם כרטיסים בלי תור.

בצהריים עושים את מצוות הקניות (מתנות וכאלה), וחוזרים למלון דרך מלא סמטאות ופאסז'ים. 

כיון שעוד לא הזדמן לנו לאכול אוכל מקומי קיבלו המלצה על מסעדה מקומית שהתבררה כממש מוצלחת: Pravdu. מרק שום בכיכר לחם וכופתאות עם בשר וכרוב כבוש.

משם אובר ולאירוע שלשמו נסענו. מופע הפרידה של אלטון ג'ון. מאות אנשים באיצטדיון O2, נראה שלפחות חצי מהם ישראלים לפי העברית בכל מקום. שעתיים וחצי של אנרגיה מטורפת שמרקידה את כל הקהל ואלטון ג'ון אחד בן 72 שברגע שהוא נוגע בפסנתר הכל נשכח. חלום.

לאחר המופע חוזרים למלון (שוב אובר, זה עובד כמו קסם), שנת לילה והופה לשדת. חוזרים הביתה.

פראג מדהימה. אפשר בקלות להמשיך לטייל בה.