צכיה – ביקור משפחתי

כשרועי אמר שהוא יוצא לסמסטר בחו"ל במסגרת חילופי סטודנטים אמרנו איזה כיף, הנה הזדמנות לקפיצה לביקור משפחתי בחו"ל. כשגילינו שהיעד הוא צכיה והתזמון הוא חורף אמרנו, עוד יותר טוב, הזדמנות לחוות כריסטמס בפראג.

אבל כמו בנסיעות האחרונות שלנו, גם פה המלחמה עדיין נוכחת. האתגר הראשון – טיסה. חברות התעופה באות והולכות וכאשר המצב היה נראה סביר (הכל יחסי כמובן), הצלחנו אפילו למצוא טיסה טובה לוינה עם אוסטריאן. רועי נמצא בברנו והכי קצר זה להגיע אליו מוינה. וכן, שוק חג המולד בוינה הוא מהטובים שיש.

אבל כצפוי, שבועיים לפני הטיסה, מגיעה ההודעה הרגילה כבר – חברת התעופה הפסיקה טיסות לישראל (ותודה לאירנים על לילה של טילים שעזרו להם להחליט). מה עושים? מוותרים?

לא אנחנו. מחפשים טיסה חלופית. וזה לא ממש שיש מבחר. אחרי הרבה בדיקות (וכן, היו מחשבות לטוס לאנשהו בעולם ומשם להמשיך כרגיל) מוצאים טיסה עם חברת בלו-בירד לפראג. מניח שלא שמעתם עליהם. גם אנחנו לא. וכשהם שינו את מועד הטיסה חזרה בכמעט 10 שעות וניסינו איכשהו להגיע אליהם הבנו שכנראה גם הם לא שמעו על עצמם.

אז ההרפתקאה מתחילה. אין להם אופצית צ'ק אין מראש אז נגיע לשדה ונגלה מה מצפה לנו. לפחות היום (יום הטיסה) נכנסה לתוקף הפסקת אש בצפון. אז אולי נצליח לטוס.

קצת חוויות מהחלק הראשון של היום הראשון. התחיל סביר. כמעט ואין תורים מצד אחד, אבל החניון מלא עד אפס מקום מצד שני. תופעה פיסיקאלית משונה. איפה כל האנשים? או שאולי כולם עזבו את הארץ ונטשו את המכוניות מאחור? הגענו עד אזור H בחניון (למי שלא מכיר, זה כמעט באיזור הנמל בתל אביב).
את הטיסה עצמה אפשר להגדיר במילה אחת. זוועה.
מטוס קטן, חוסכים באוורור אז זרימת האוויר היחידה זה הנשימות (יותר נכון, הצעקות) של האנשים. ויצא מזלנו וכל המושבים סביבנו אוכלסו בתושבי מ.פ. בלאטה. צעקות ג'יב אל מייה, נשנושי גיסלי (לא טעות כתיב, אשכרה על השקית היה כתוב גיסלי גריל) ועוד מטוב המזרח התיכון. נראה כאילו הבאנו את הפסקת האש במזרח התיכון במו ידינו.
צוות אין. לדעתי הסתגרו בממ"ד בתחילת המטוס.

בנחיתה מגלים (בעיקר כי מחמוד, הסוכריה שישב בשורה לפנינו צעק את זה) שהחברה הם מרהט וקיבלו טיול צ'ופר מהעבודה בסודה סטרים לרגל הצטיינות.

בורחים מהר מהמטוס, הכניסה לצכיה עוברת מהר מאד ואת הלילה הראשון עושים במלון בשדה (כי מחר לוקחים רכב וישר נוסעים לברנו). האמת, זה סידור די נוח. המלון, מריוט, נמצא ממש מעבר לכביש, ואפילו ארוחת ערב נחמדה יש להם.