מצ'רני לזאזא

היום יש לנו יום שלם בפראג.

חשבנו איך ניתן להעביר טעימות מהעיר הזאת למי שזאת הפעם הראשונה שלה בעיר, וכשיש יום אחד. ובלי ליפול למלכודות תיירים.

החלטנו ללכת על קונספט שעבד לנו בעבר. סיור פסלים. אז היום הלכנו בעקבות דויד צ'רני. פסל שהפסלים שלו מעוררים מחשבה ופזורים בכל העיר. התחלנו בעיר העתיקה, משם עברנו לצד השני של הנהר וחזרנו חזרה. ואפילו מצאנו פסל חדש שהתווסף מהפעם האחרונה שהיינו בפראג בתחילת השנה.

תוסיפו לזה שהיום יום אפור וקר במיוחד (מתחת לאפס) אז רוב הזמן היינו בתנועה.

הנה מקבץ מהפסלים שראינו ברחבי העיר. הוספנו גם כמה אתרי תיירות כמו הקיר של ג'ון לנון וקפיצה קטנה לראות ברבורים וחיות אחרות בנהר. לא משנה איך בוחרים את המסלולים ומה מזג האוויר, פראג אף פעם לא מאכזבת…

את החצי השני של היום העברנו במוזיאון האשליות. סוג של אמנות ויזואלית שמפעילה את כל החושים.

לסיום, הלכנו לחגוג יום הולדת לרועי. הלוקשיין שנבחר – מסעדה גיאורגית – Baraqa Georgian Cuisine. מומלץ מאד, וטעים ברמות.

בטח תשאלו לשם הפוסט. אז את צ'רני הבנתם. אבל מי זה זאזא? אז זאזא זה הבחור שחגג יום הולדת יחד עם רועי במסעדה. הוא קיבל שיר עם הקדשה אישית. רועי קיבל רק עוגה עם נר. ככה זה שקוראים לך זאזא, יש כבוד…