יום מעברים

היום זה מה שאנחנו קוראים לו יום מעברים. הזמן הזה שבין חלק אחד של הטיול לחלק אחר שרובו כרוך בטיסות ולוגיסטיקות. זו גם הסיבה שאין היום הרבה תמונות.

יום המעברים התחיל באווירת "שדה תעופה, אנחנו שוב כאן". אחרי יומיים של מים שוצפים, חום בלתי נשלט ונופים עוצרי נשימה, הגיע הזמן לעבור לפרק הבא של הטיול. בבוקר מוקדם, כי החברה שמארגנת את ההסעה מהמלון הודיעה שצריך לצאת 3 שעות לפני ההמראה, שמנו פעמינו לשדה התעופה כדי לתפוס טיסה חזרה לבואנוס איירס. אבל מה, בעוד אנחנו ממתינים לטרנזיט שיגיע לאסוף אותנו ואת שאר הטסים ממלונות אחרים (שהרי למה לצאת 3 שעות לפני הזמן אם השדה במרחק חצי שעה נסיעה) נכנסת בדלת בחורה צעירה וכורזת – צביקה? מסתבר שרק אותנו אוספים ולכן קיבלנו מונית קטנה.

חצי שעה נסיעה ואנחנו בעצם פותחים את השדה. שעתיים וחצי לפני המראה ואנחנו כבר בגייט מסתכלים על העובדים שפותחים את השדה (ובואו, זה יותר ערוגה מאשר שדה, שדה פיצפון ממש). כמה איחולים איחלנו לאותו בחור שמנהל את שירות ההסעות, שבחתונה שלו יסיעו אותו לחופה 3 שעות לפני הזמן ושיחכה…

הטיסה הייתה קצרה ונעימה. אפשר היה לראות את הנוף משתנה מחורשות גשם ירוקות אל שדות רחבי ידיים ופרברי העיר. הנחיתה בבואנוס איירס הרגישה כמו חזרה הביתה, לפחות באופן זמני. ברגע שירדנו מהמטוס, התחושה הייתה ברורה: הגענו לעיר הגדולה.

אחרי צ'ק-אין במלון והתרעננות קלילה, עושים סיבוב קצר לקניות וקפה, חוזרים למלון לנוח ואז צריך לאכול כמובן. חשבנו לסיים את הפרק הזה באותו מקום שהתחלנו אותו, במסעדת Milion שהיתה זכורה לנו לטובה ונמצאת ממש ליד המלון (כן, חזרנו לעוד לילה לאותו מלון שהיינו בו), אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. בעוד אנחנו כבר מתיישבים ומפענחים את התפריט בספרדית, המלצר מגיע ומודיע חגיגית שאת המנות שרצינו מגישים רק משבע בערב. ועכשיו רבע לשבע. זה השלב שבו אנחנו מבינים למה האומה הזאת נמצאת איפה שהיא. בכל מקום מתוקן היו לוקחים את ההזמנה ומוציאים את המנות אחרי 15 דקות. פה לא. אז במקום שנשב ונסתכל על המלצר בעוד הוא סופר את הדקות לאחור החלטנו לקחת את עצמנו למקום אחר. 2 בלוקים משם ויש מסעדה איטלקית לא רעה בכלל.

אחרי הארוחה חזרנו למלון כדי לארוז מחדש לקראת היום הבא. ברילוצ'ה מחכה לנו, ועם כל כמה שאנחנו נהנים בעיר, המחשבה על הנופים הפטגוניים כבר גורמת לנו להתרגש. לילה טוב, בואנוס איירס, אנחנו נתראה שוב בקרוב.