שודדי הקאריביים

יום 10. 11.12.18

אחרי יומיים ים כשמסביב רק כחול של אוקיינוס מתגלה פתאם יבשה. את הסימנים הראשונים אנחנו רואים בהליכת הבוקר. מתחיל באי קטן פה ושם ואז כבר ממש סוג של יבשה. 

ארוחת בוקר ומתארגנים לירידה לחוף. תהליך הירידה הינו סוג של חויה. יש כמה יציאות מהאניה לרציף (זאת לא היציאה שממנה נכנסנו לאניה ביום הראשון אלא יציאות ממפלס נמוך יותר). כדי לווסת את האנשים לא אומרים איפה היציאות נמצאות. פשוט נכנסים למעלית ולוחצים על כפתור מיוחד. המעלית עוצרת בקומה כלשהי ומשם יש שלטים. כל מעלית עוצרת בקומה אחרת.
בירידה מראים את כרטיס החדר האישי והופה לרציף.

נושא חשוב נוסף שילווה אותנו הינו לוח הזמנים. חשוב מאד לחזור בזמן לאניה אחרת היא מפליגה בלעדנו. אבל האניה פועלת על שעון מיאמי והאי עובד על זמן מקומי (שעה קדימה) ולכן כל הזמן עושים חישובי שעות.

האי הראשון שלנו הוא סנט קיטס. זוהי מדינה עצמאית המורכבת משני איים – סנט קיטס ונביס, ולמעשה המדינה הקטנה ביותר בכל האמריקות. זהו גם האי הראשון שקולומבוס גילה. אבל עד כאן היסטוריה.

אז אנחנו ברציף. הדבר הראשון שמקדם את פנינו הינו החום. תשע בבוקר וכבר 28 מעלות.
הדבר השני שפוגשים הינו בלאגן. אבל בלאגן שמח.

כדי לדמיין תחשבו על הטיילת באילת עם כל החנויות, תוסיפו מוזיקה קאריבית בקולי קולות, מלא נהגי מוניות ומארגני טיולים שמנסים לשדל שתיקח אותם. על זה תפזרו רקדנים בתלבושת מקומית ומקומיים עם קופים על הידיים שרוצים כסף עבור תמונה. אם דמיינתם את כל זה יצאה לכם תמונה של מה שקידם את פנינו. אנחנו נהנים מההמולה והבלאגן. רק חסר שקפטן ג'ק ספארו יופיע והכל יהיה מושלם.

עושים מעבר ראשון ברחוב והילדים ישר מגלים שכל חנות מציעה סוג של מתנה חינמית רק שתכנס אליה. אז יוצאים במסע ליקוט. האי הינו סוג של מקלט מס ולכן רוב החנויות הינן חנויות תכשיטים. אז מקבלים פה שרשרת, שם צמיד וכל מיני דוגמיות של אבנים יקרות. הילדות מאד מרוצות.

אחרי זמן מה אנחנו מוצאים נהג מקומי שיקח אותנו לחוף מרוחק. יש לו רכב מקומי שזה שילוב של משאית ספארי פתוחה עם ספסלים וטנדר. עולים מאחורה ויוצאים לדרך. סוג של טילטולית, לדעתי מי שיפתח מפעל לקפיצים בולמי זעזועים יעשה פה קופה.

נראה כי העיר די עניה. אבל עם חן משלה. אנשים שמחים ומלא המולה. הדרך מובילה אותנו החוצה מהעיר אל תוך האי. כיון שהאי קיבל עצמאות מאנגליה אז נוהגים בצד שמאל.

מסביב הכל ירוק, סוג של יער טרופי, וכל הזמן רואים את האוקיינוס מסביב.

לאחר כחצי שעה נסיעה הטילטולית יורדת מהכביש אל דרך עפר צדדית. עוד כמה קפיצות והגענו. Shipwreck beach. חוף ים מקסים, די ריק, דקלים על החוף ומי טורקיז. ממש כמו בתמונות. קובעים עם הנהג איסוף והופה, לים.

החול שחור, כיון שזהו אי געשי. המים טורקיז. יש כסאות נוח ושמשיות דקלים. על החוף סוג של מסעדה/בר מקומית. אידיליה. יושבים עם משקאות טרופיים צוננים, שוחים בים ומתפללים שלא יגמר.

הזמן עובר ומתקרבת שעת האיסוף. אוכלים ארוחת צהריים (בעיקר דגים אלא מה) הולכים לצלם קופים שמסתובבים חופשי והופה, חזרה לטילטולית. חוזרים להמולה בנמל, קונים כמה מזכרות וממהרים לחזור לאניה לפני שהיא עוזבת.

בערב, לאחר הארוחה הולכים לראות מופע נוסף. סוג של מופע קפיצות למים בבריכה. נחמד אבל פחות וואו מהמופעים שכבר ראינו.

לאחר המופע אנחנו כבר גמורים. השאר עוד הלכו לראות הופעות אחרות, אנחנו נפלנו למיטה.