איפה קרמיט?

 יום 3

מסלול הפסלים שלנו היה כל כך מוצלח שעל הבוקר כולם שאלו איזה פסלים מחפשים היום. אחרי שאתמול חקרנו את הרובע היהודי, היום התכנון הוא לעשות את מרכז פשט, מצפון לדרום.

שוב בתרגולת הרגילה, קימה וארוחת בוקר. היום גילינו שמתוך 8 שולחנות בחדר אוכל (לא כולל אותנו), 6 שולחנות הם של ישראלים. וככה כולנו יודעים מי הגיע מתי, איזו טיסה יותר שווה והכי חשוב כמה כל אחד שילם על הטיסה, כי הרי אין דבר יותר טוב לעם הנבחר מלהראות שהוא שילם הכי מעט וכל השאר יצאו פראיירים.

יוצאים לדרך לאחר שכל אחד מעמיס עליו מלא שכבות. כמו שאמרנו, מתחילים מהחלק הכי צפוני, ממש ליד גשר Margit. וההתחלה צופנת הפתעה, לא פסל אחד כי אם שניים.

הפסל הראשון הינו של הבלש קולמבו עם הכלב שלו. ולידו, שוב מיני פסל. הפעם זירת פשע קטנה ובה מככב סנאי מת. לא ברור אם הסנאי התאבד או נרצח, ופעם גם זירת הפשע היתה מוקפת בגיר לבן (שנמחק עם הגשמים). אבל לא נורא, בשביל זה יש את קולמבו שיפענח את התעלומה.

מפה ממשיכים לכיוון הפרלמנט. חוצים לכיוון הדנובה ונתקלים בפסלו של Imre Nagy שצופה מהגשר לכיוון מערב. בפעם הקודמת שהיינו הפסל היה במרכז העיר והנה גילינו שהעבירו אותו צפונה.

מטיילים לאורך הנהר לכיוון הפרמלנט. יום שמשי ונפלא ומתחת לכל השכבות מתחילים להזיע. כל כמה מטר מישהו עוצר להוריד עוד פריט לבוש.

 עוברים את בניין הפרלמנט וממשיכים עד לאנדרטת הנעליים על הדנובה. זה הרגע הקשה של היום שמסבירים מה משמעות האנדרטה (נעליים של יהודים שהושלכו לדנובה בשואה). כולם מסביב ישראלים ומישהו אפילו משמיע שיר של שלמה ארצי.

לאחר מכן ממשיכים דרך הפרלמנט במסע הפסלים שלנו. באיזור של כיכר Liberty יש מצבור של כמה פסלים, קטנים וגדולים. הראשון של רונלד רייגן ומולו ג'ורג' בוש האב. השגרירות האמריקאית ממש מעבר לכיכר אז צריך לשים סממנים אמריקאים, במיוחד שמול יש אובליסק ענק עם כוכב זהב שבנו הרוסים כקונטרה (מישהו אמר שבתוך הכוכב מוטמנים אביזרי האזנה?). 

ופה בדיוק סיפורו של פסלון הגרזן.

במקור, היה פסלון של כובע מסורתי רוסי שבא להמחיש את סלידתו של האומן מהתערבות הרוסים בפוליטיקה ההונגרית. אבל אז אחד הפוליטיקאים שלא מצא חן בעינו הרעיון פשוט שבר את הפסל וזרק לנהר (מה יש להם להונגרים עם זריקת דברים לדנובה?). ולכן, במקום, הופיע פסל הגרזן שבא להראות את סתימת הפיות.

לאחר מכן ממשיכים לפסלון הבא. פסל של רכב חלל. זהו הומאג' לכושר ההמצאה של האומה ההונגרית. מדען הונגרי בשם Ferenc Pavlics שברח לארה"ב, הצטרף לנאסא והמציא את רכב החלל. ועכשיו ההונגרים מנכסים זאת לעצמם.

עכשיו, רכב החלל הזה הוא קצת טריקי, משהו מיניאטורי שנמצא באמצע אי תנועה. אבל בסוף מצאנו אותו.

הפסלון הבא היה הכי מאתגר. פסל של קרמיט הצפרדע. ולמה צפרדע?? כי מסתבר שבמאה ה 19 רגלי צפרדעים הפכו למאכל מסורתי פה. עכשיו למה מאתגר? כי לפי התיאור והמפה, מופיע שהפסלון נמצא צמוד לבניין שגרירות ארה"ב. ועכשיו תתארו את הסיטואציה, 4 ישראלים מסתובבים סביב הבניין עם טלפון נייד ומחפשים משהו ברצפה. לדעתי היינו קרובים כמה דקות מאירוע דיפלומטי. ומה עוד, שאין שום פסלון במקום שמסומן במפה… 

מה עושים? עוברים למוד חיפוש מתקדם. באחד המקומות מצאנו תמונה של הפסלון. זה היה על רקע של חלק קטן מגדר ודשא מאחורה. אז מתחילים לסרוק את כל הגדרות בפארק. 2 מאיתנו מימין ו 2 משמאל. וכל אחד לוקח כיוון, ימין-צפון, ימין-דרום וכד'. לאחר כמה דקות נמצאה האבידה.

מפה לשם אנחנו כבר כמה שעות בחיפושי פסלונים והכרת העיר. אז הגיע זמן הפסקה מתודית. Coffee Embassy מתגלה כמקום מושלם להפסקת התרעננות.

ממשיכים בדרך. הפעם עוברים לפסלים גדולים תוך התקדמות דרומה. פסל השוטר השמן (כן, כולם שפשפו לו את הבטן למזל טוב), פסל מחלק העיתונים ואפילו ליד העץ של מייקל ג'קסון עברנו (למי שלא מכיר, הסיפור אומר שמייקל ג'קסון פעם לן במלון קמפינסקי ממול והמעריצים חיכו כל הלילה שיופיע בחלון. מאז העץ מהווה לוח מודעות בנושא מייקל ג'קסון).

הפסלון הבא היה חמוד במיוחד. לא ברור למה הוא שם ומה מטרתו. וגם הוא היה קצת מיוחד כי בניגוד לכל שאר הפסלונים שהיו בגובה נמוך, הוא היה תלוי גבוה על הקיר. הפסלון של הדובי של מר בין.

מפה חותכים שוב לכיוון הדנובה. את הפסל של הצייר ראינו אתמול בלילה (ולכן החושך) והיום השלמנו את שאר הפסלים לאורך הדנובה בצד של פשט. כל הדרך דרומה עד לשוק המקורה המרכזי (שבתכנית התכוונו לאכול בו צהריים).

אחרי הליכה מרובה הגענו לשוק, רק כדי לגלות כי הוא הומה אדם, אין מקום לשבת והאוכל, נו, די תיירותי (מי שעוקב אחרינו יודע שאנחנו לא נכנסים למסעדות שבחוץ תלויות תמונות של המאכלים). במקום זה חצינו את הכביש לבר For Sale. מקום מגניב (מהמקומות שזורקים קליפות בוטנים על הרצפה), אוכל טעים ו.. המון ישראלים.

אחרי ארוחה דשנה עושים דרכנו חזרה צפונה למלון. צריך להספיק לשיחת זום עם המורה של מאיה (יום הורים בעידן קורונה). בדרך עוד פסלונים – חזירון (לא גילינו למה) וארנב בתוך גן משחקים.

אחרי שיחת הזום הגיע  זמן קפה של אחה"צ. היום נבחר Cat Cafe. שזה בית קפה עם חתולים. ממש כמו שנשמע, 10 חתולים, סופר שמנים, סופר עצלנים, שמסתובבים בין השולחנות. בכניסה יש רשימת איסורים על מנת לא לעצבן את הפרימדונות. בנוסף, הגענו כנראה בסוף היום והחתולים כבר מתו לדפוק כרטיס ולסיים את המשמרת. בואו נגיד שבבית יש יותר חתולים בזמן הקפה משהיו בבית הקפה.

את הערב בילינו בקצת קניות (נשברנו די מהר) ובילוי משפחתי בבר ברובע היהודי.