באקרי לוקח מגדלור

פותחים חלון בבוקר ואין זכר ליום המקסים של אתמול. שמיים מעוננים, זרזיפי גשם וקור. קצת מזכיר את היום שנחתנו בו.

גם הילדים ביום אפור. קשה לקום, קשה לצאת מהמיטה ומצב רוח קצת הפוך.

עושים הערכת מצב מהירה ומחליטים שהיום נעשה מקומות של ״בפנים״ ופחות מקומות בחוץ. מה גם שהיום עוברים איזור לכיוון דרום מה שאומר הרבה נסיעה.

מזדכים על הדירה ועוברים את הכביש למוזיאון המורשת בבורגארנס. מוזיאון קטן שמסביר את ראשית ההתישבות באיסלנד ואת אחת הסאגות בצורה ממוחשת. כל אחד מקבל אייפוד עם אוזניות שמלווה אותנו במהלך הביקור. ההסבר באנגלית קליט והילדים מתחברים לסיפורים. כמה אנקדוטות מהסיפור: 

בזמנו אישה קיבלה שטח אדמה לפי המרחק שיכלה לכסות עם עדר פרות ביום אחד

כל הזמן המתיישבים די לא סבלו אחד את השני ולכן התישבו באיזורים שונים של האי

על כל אחד מ 400 המתיישבים הראשונים נכתב סיפור (סאגה) וכל הסאגות קובצו לספר אחד שנלמד עד היום

בחנות של המוזיאון רועי מוצא שקית שוקולדים בצורה של קאקי של סוס. איזה התלהבות. קונים שקית והילדים טועמים. שוקולד חלב בסך הכל אבל מהמושב האחורי נשמעות צעקות ״זה מסריח״, העיקר שהם עסוקים.

ממשיכים בנסיעה לכיוון אקרנס לראות את המגדלור. המצב מאחורה מחמיר. הילדים ביום מעונן מאד. אנחנו מחליטים לנקוט בשיטה הישנה והטובה – למלא אותם בסוכר. לפני המגדלור רואים שלט אדום של באקרי (בתרגום לעברית – מאפיה). נכנסים והריח ישר משתיק את כולם, המוח שלהם עסוק בבחירת המאפה הנכון (= זה עם הכי הרבה שוקולד) ופחות במריבות. כל אחד מקבל את מה שבחר ופתאם החיים יותר יפים. לשאלתי התשובה חד משמעית, באקרי לוקח מגדלור.

את המגדלור גם ביקרנו, לא ישברו אותנו בקלות.

המסלול לוקח אותנו דרומה דרך המנהרה מתחת לפיורד. גם סוג של אטרקציה. 6 ק״מ של מנהרה, חצי דרך ירידה וחצי דרך עליה.

לתחנה הבאה חשיבות אחרת. חנות המפעל של הצמר האיסלנדי לופי. אמא מסתובבת כמו בחנות ממתקים. צמרים מסוגים שונים ובהמון צבעים. מנסים גם לקשור קשרים עיסקיים ומשאירים כרטיס ביקור. נחזור לכאן בשבוע הבא להיפגש עם איש המכירות שלהם.

בינתיים הגשם לא מפסיק. די מבאס. מחליטים לא להישבר ולנסוע לטייל בשמורת ת׳ינגווליר. שמורת טבע ענקית שכוללת גם את המקום שבו היה הפרלמנט הראשון בעולם. מגיעים לשמורה, מתלבשים במיטב ציוד החורף והולכים לטייל. למרות הקור והגשם הנופים מדהימים. נחלים, מפלים וטבע טבע טבע. הפרלמנט הוא לא מה שחשבנו. אנחנו דמיינו סוג של מבנה. בפועל זו מעין במה גדולה שהנואם היה עומד במרכזה ומסביבו ישבו על ספסלים או על הקרקע, כל ראשי השבטים + נלווים. הכל בשטח. מסתבר שזה מקום חשוב לאיסלנדים וכל האירועים המרכזיים שלהם מתרחשים כאן.

מאיה נעמדת במרכז הבמה ומתחילה לנאום: ״העם רוצה צדף חברתי״ ו ״העם רוצה חברה צרפתים״ הם רק חלק מהרפרטואר. די משעשע.

מה שיפה בטבע הזה, שמשאירים אותו טבעי, למרות שמדובר בשמורת טבע מתוחזקת, הכניסה לא עולה כסף, החניה היא חינם ויש בשפע, אין גזלנים ואין דוכנים. נותנים לטבע את הכבוד שלו

מפה ממשיכים למקום הלינה הבא שלנו. גסטהאוס שנקרא קרח ואש. מגיעים ו… כולם נשארים עם הלשון בחוץ. אין דברים כאלה. החדר על נהר ומפלים, בריכה גיאוטרמית פרטית ונביעות מים חמים כולל העשן הלבן שיוצא מהאדמה. בקיצור, כל מה שאפשר לבקש מאיסלנד והכל בהישג יד.

הילדים הלכו להתקלח ואנחנו הולכים לנסות את הבריכה החמה שלנו בחוץ. למי אכפת שיורד גשם. תמונות של המלון בפוסט הבא כיון שכבר מחשיך.