מי רוצה סטייק יען??

יום 3, 22/12/16

הגיט לג עדיין נותן את אותותיו אבל הריח של ארוחת הבוקר מדרבן את כולם
לצאת מהמיטות. בחוץ יום שמשי אבל קר. מזג אויר מושלם.

מתחילים לפתח רוטינה קבועה. ארוחת בוקר, סוג של טיול בוקר (היום עם
ג'יני, החברה החדשה במשפחה), התארגנות וטיול.

האמת שזה מאד כיף להתחיל יום ככה,
אוירה משפחתית, כולם ביחד והכי כיף זה התחושה הביתית. היום מתוכנן טיול ל Fossil Rim, אזור מחיה טבעי לבעלי חיים הנודדים
בחופשיות על שטח עצום.

מי שמכיר אותנו יודע שאנחנו לא ממשכימי הקום ולכן לוקחים את הזמן עד
שיוצאים. מחליפים חוויות סביב שולחן האוכל, נהנים מהבית של מירב ואיתי ובעיקר
מתעדכנים. יש גם אטרקציה – צבע לשיער לבנות (ולג'יני), עכשיו כולן נראות כמו מיני
סינדי לאופר.

בסוף מבינים גם שצריך לצאת. מתחלקים לרכבים ויוצאים לדרך.

נוסעים קצת על הכביש המהיר והרבה על כבישים צדדיים כדי להתרשם ממרחבי
טקסס. המילה מרחבים לא ממש מתארת את השטחים הענקיים שיש פה. קילומטרים של… טוב,
בעיקר כלום. השטח ברובו פרטי ומחולק לאחוזות. הזקנים בינינו שזוכרים את הסדרה
דאלאס יבינו. יש בית אחוזה אי שם וסביבו קילומטרים של שטח חווה. כיון שהיה גל קור
קיצוני לא מזמן הכל גם די בגוונים של חום.

לפני שמגיעים לספארי עוצרים לנשנוש קטן. בית קפה קטן שמתמחה בפאי (לא
מסתדר להגיד פאיים ברבים). כל אחד מנסה סוג אחר.

לאחר שהבטן מלאה, ממשיכים. מגיעים לכניסה, איתי משתמש בכרטיס החבר
ברשות שמורות הטבע המקומי ומקבלים שקית עם אוכל לחיות. סוג של חטיפים בריאים
שאמורים לחלק לחיות. הרעיון הוא נסיעה במרחבי השטח, סוג של ספארי. זה מעין גן חיות
הפוך בו האנשים בכלובים והחיות באות להסתכל עליהם אם בא להן. בין החיות יש כאלה
שיותר נחמדות (מי אמר במבי) ויש כאלה שפחות (היען, ברוב קולות). הילדים באטרף
כשהקטנים יותר מתלהבים מלמצוא את החיות ומכך שהן באות לאכול מכף היד והגדולים יותר
בעיקר מנסים לעשות סלפי עם החיות.

השטח עצום ולוקח כמעט שלוש שעות להספיק את כל המסלול. אז מה ראינו?
המון צבאים, יענים, תרנגול הודו ענק רעשני במיוחד, ג'ירפות (כשעמדה ליד האוטו
בעיקר ראינו לה את הפופיק), זברות, מרחוק גם קרנפים וצ'יטות, ארנב אחד (לפחות ככה
רותם טוענת) ועוד כמה בעלי חיים שלא ממש זיהינו.

לאחר החוויה הזאת מנסים להגיע למסעדה מקומית בשם Loko Cayote, מסעדה מיוחדת שפתוחה בשעות מיוחדות. מגיעים
עד למסעדה רק כדי לגלות שלמרות מה שכתוב באתר המסעדה, המסעדה סגורה עד לינואר. מיד
פותחים את ד"ר גוגל ומכוונים מסלול מחדש. לאחר כמה קילומטרים חותכים הצידה.
מבחוץ זה נראה כמו ג'וינט של אופנוענים. נכנסים פנימה ו… חויה, סוג של דיינר
מקומי עם שולחנות קק"ל ארוכים והמון אוירה. בתפריט – בשר מעושן על סוגיו
השונים. כשאנחנו שואלים אם יש בירה (מתבקש עם סוג של אוכל כזה) שולחים אותנו להביא
שישיה מהתחנת דלק שבחוץ. קלאסיקה.

לאחר שיורדים על האוכל (כולם כבר די רעבים) מתחילים לחזור. רוב הילדים
כבר נרדמים באוטו (שילוב של הג'ט לג, האוכל והאדרנלין שירד) ככה שאת כיכר חג המולד
המקושטת בעץ מרשים רואים בעיקר מהאוטו.

הפינה של מאיה:

אתמול נסענו לספארי אני נסעתי עם איתי ,מירב ,נגה ואלה ובאוטו שלהם יש
פתח בגג ושלושתינו עמדנו והראש ראו והאכלנו את החיות והיו ג'ירפות זברות ג'יטות צבאים
במבים וזה כל מה שאני זוכרת.

מי רוצה סטייק יען??

0 תגובות

נמי

כתיבת תגובה לבטל