אני מוטרדת בשבילה

יום 4, 14.2.18

זהו, נגמר הקרנבל. והאמת שממש מרגישים את השינוי באוויר. פתאם הכל רגוע יותר, פחות אנשים ברחובות, הכל נהפך להיות יותר פרקטי ופחות "קרנבלי". וזהו בדיוק הזמן להמשיך הלאה מונציה. ואם כבר נפרדים מהקרנבל בעיר המדהימה הזאת, אז נזכיר רק את העובדה שמקור התחפושות בחג פורים, שעוד מעט בא אלינו לטובה, הינו בקרנבל המפורסם של ונציה. הגויים נהגו ללעוג ליהודים במהלך הקרנבל שלהם (שום דבר לא משתנה…) והמחיזו מחזות כשהם מחופשים ליהודים (המסכה עם האף הארוך). היהודים למרות זאת אימצו את מנהג התחפושות בפורים וכך זה התגלגל לשאר הקהילות היהודיות וזאת על אף שמסכות אסורות בתנ"ך (אבל בשם אלוהים מותר לעשות הכל)…

אז היום התחיל כרגיל, ארוחת בוקר בחדר אוכל המאולתר שארגנו לנו בחדר (לכל מי שמתעניין – 3C B&B). אחר כך אמרנו שנסתובב עוד קצת בעיר הקסומה הזאת. הבנות רצו סשן צילומי גשרים אז היום הרבה יותר נוח לעשות זאת, גם יום שמשי וגם הרבה פחות כאוטי מסביב.

לאחר שמיצינו את הגשרים, עוזבים את ונציה. אוטובוס מים לחניון (הפעם מאיה הרבה יותר אמיצה ואת הנסיעה עושים בחוץ ברוח הקפואה). מוציאים את הרכב מהפנסיון (וכן צביקה, קומה 3 בחניון שונה מהותית מקומה 2 שם האוטו נמצא ולא יעזור שתגיד שחנית ב 3C) ונוסעים מערבה. הכיוון איזור אגם גארדה עם עצירה בורונה.

בדרך, עוצרים במה שאנחנו קוראים לו "התחנה של כביש 6". אילו הן המסעדות ותחנות הנוחות של רשת Autogrill, שבהם המסעדה יושבת ממש מעל הכביש המהיר. האוכל לא רע וזאת גם חויה לראות את כל המכוניות נוסעות מלמטה.

הוייז מכוון אותנו בבטחה למרכז ורונה. יוצאים מהחניון ובום, מיליון אנשים. וכולם מתנשקים בלי הפסקה. הוא והיא, היא והיא והוא והוא. נשבעים שאפילו היה אחד שהתנשק עם עצמו. כן, היום יום האהבה (ולנטיינס דיי) וגאון היה מי שתכנן להגיע לורונה בדיוק היום.

אז יוצאים מהחניון וזורמים עם כל המתנשקים לכיוון המרפסת של יוליה. עוברים בפארק החזיה (נשבע לכם – Bra Park) שם חייבים להאכיל את היונים, מצלמים כמה שאפשר (בכל זאת העיר מדהימה) וזורמים עם נחיל האנשים לכיוון הבית של יוליה (החצי מהצמד הידוע בשם רומיאו ויוליה).

כל הנשים עם ורדים ובלונים, וכל הגברים מתחלקים לאלה המרוצים שקנו ורדים ובלונים ואלה שלא וישלמו על כך אחר כך ביוקר.

הכניסה לחצר המובילה לבית של יוליה עוברת דרך סוג של פסאג'. וכל הקירות מקושטים באמרות אהבה וחיבה וסתם שמות של אנשים בהרבה שפות אבל עם הרבה לבבות.

המרפסת עצמה די סטנדרטית, ובחצר יש פסל של יוליה מברונזה. ופה מגיע החלק הקריפי. המסורת אומרת שצריך לגעת/לשפשף/ללטף את החזה של הפסל. וכולם עומדים בתור לעשות זאת. לא ידוע מה הסגולה לאירוע המוזר הזה אבל רותם מסתכלת ואז אומרת: "אני מוטרדת בשבילה". וכולנו מסכימים, האירוע ממש גובל בהטרדה מינית…

מהר מאד הבנו את הרעיון (ולא, לא השתתפנו בחגיגת שיפשוף הדד) והמשכנו הלאה. כמה סלפיס (כי חייבים סלפי גלידה בכל עיר) וממשיכים לסרמיונה שם המלון הבא שלנו.

מגיעים לסרמיונה בערב לשקיעה מופלאה, התמונה לא ממש ממחישה את היופי וננסה מחר להשתפר.

נכנסים עד בפנוכו עם האוטו (השוטר מרשה להכנס רק להוריד מזוודות) וגברת צימר חדשה וסופר נחמדה מקבלת את פנינו. סרמיונה בחורף כנראה שונה מהותית מהקיץ. רוב המקומות סגורים ואין הרבה אנשים שזה ממש נחמד. הגענו כבר בערב אז מחר נסתובב לראות מה יש פה.

הפינה של מאיה
יום אהבה שמח, היום הלכנו מונציה לסירמיונה. בונציה הספקנו לעשות כמה דברים אחרונים כמו שופינג, וצילומים על הגשר. שהיגענו לסירמיונה הסתכלנו על הנוף של השמש האדומה בשקיעה באגם זה היה מהמם. בערב כבר הסתובבנו במקום, התרגלנו למלון, למקום החדש, ומחר כבר נקפא מקור…