קפה בפישריה

יום 5, 15.2.18

יום חמישי לטיול והבוקר קשה במיוחד לכולם לקום. העובדה שהחדר חשוך לגמרי ויש חימום בעוד שבחוץ קור כלבים רק מעודד את כולם להישאר מתחת לשמיכות.

בסוף אין ברירה, גברת צימר תעלב אם לא נגיע בזמן לארוחת בוקר. אז כולם קמים בקושי.

היום, כמובטח, נוסעים לשלג. התחזית מבטיחה מזג אויר מאתגר וכולם נלחצים מכמות השכבות שצריך ללבוש. ההתארגנות היומית (זוכרים, טיול עם 3 בנות) שבדרך כלל לוקח שעתיים (הכובע לא מתאים לצעיף, את החולצה הזאת לבשתי שלשום, אני סתם לא ביום של חום, וכד') היום מהירה יותר – פשוט לוקחים מה שיש.

כיון שאנחנו לנים בתוך העיר העתיקה, אז אין כניסה למלון (Le Reve B&B) עם רכב והוא חונה בחניה בחוץ. כך שיש טיול בוקר מהמלון לרכב. בדרך עוצרים להאכיל את כל בעלי הכנף באגם. יש בופה לחם וכל השחפים/ברווזים/ברבורים/יונים/דרורים מודיעים בקולי קולות – חברה, הגיעה ארוחת בוקר

היעד היום הוא מונטה בלדו. הר גבוה בחלקו המזרחי של אגם גרדה שאמור להיות מושלג. להר עולים בשני רכבלים, מהעיירה למטה עד לאמצע ההר עם רכבל א' ומשם לראש ההר עם רכבל ב'.
מגיעים למקום ואיזה כיף, אין אף אחד. החניון ריק (רק אנחנו ועוד כמה גולשים), אין תורים והרכבל ממש מחכה לנו שנעלה.
החלק הראשון כולל קרונות רכבל עגולים עם מוזיקת מעליות. מעבירים כרטיס ונכנסים. העליה לתחנה הראשונה עוברת בנינוחות ולמטה עדיין לא רואים שלג. מצד שני, הנוף לכיוון האגם מרהיב.

מגיעים לתחנת האמצע, יוצאים ומחכים. לא ברור למה כי אין באמת אנשים שמצטרפים והקרונית כבר ממש מחכה בתחנה. לך תבין איטלקים.
אחרי כמה דקות נפתחת הדלת. הקרונית מתחילה לעלות, שוב מוסיקת מעליות, ופתאם – שוס – הקרונית מסתובבת על ציר. כאילו האמצע נשאר קבוע (זה הציר) והקרונית עושה סיבוב איטי של 360 מעלות תוך כדי הנסיעה. זה די מצחיק כי אתה תופס מקום לצלם את העליה/ירידה ופתאם אתה שם לב שאתה מצלם את הצד.
הנוף למטה מתחיל להיות יותר ויותר לבן.

בסןף מגיעים לפסגה.
יוצאים החוצה ו.. לבן בכל מקום. שלג מדהים וקור מטורף. הבנות באקסטזה. מלחמות שלג, החלקה על מזחלת, והמון תמונות סלפי.

אחרי כמה שעות, שוקו חם ואלפי תמונות סלפי יורדים בחזרה. שוב אותה תרגולת רק הפוך (ואנחנו היחידים בקרונות).

כיון ששעת צהריים, ולמי שמכיר זה אומר שאין איפה לאכול כי האיטלקים בשנת היופי שלהם, מחליטים לעשות פיקניק על שפת האגם. היה מוי כיף (כולל שוב סשן האכלת בעלי כנף)

בדרך חזרה מגיע הרגע הזה שחייבים קפה. אתם יודעים, השעה סביב 16:30 וברור שאם עכשיו אין קפה אז מישהו ישלם על זה ביוקר מאוחר יותר. מחליטים לעצור בסוג של תחנת דלק לקחת קפה to go, כבר למדנו שקפה איטלקי מעולה יש כאן בכל מקום, אפילו תחנת דלק נידחת. רק כשיצאנו שמנו לב לשם המקום: Peschiera, או כמו שצביקה מבטא זאת – פישריה. אין על קפה בפישריה.

חוזרים בחזרה למלון, טיול בתוך החומות (יש תערוכת רחוב מוזרה – משהו על אנרכיזם ואמנות רחוב) הליכה על הטיילת שלאורך האגם. בדרך גילינו שיש כן מעין מעיינות חמים עם ריח של גופרית ממש בטבע, אבל לא היה לנו בגד ים… משם ארוחת ערב ולישון.

ושיהיה יום משפחה שמח!!

הפינה של מאיה
היום, האכלנו ברווזים, שחפים, דרורים וברבורים. ואז, הלכנו לשלג. נסענו לראש ההר ברכבל ואז שהיה כבר יותר מדי קר הלכנו למסעדה שגם הייתה בראש ההר ואז היינו 30 דקות בחוץ וחזרנו. אכלנו צהריים על שפת האגם, עשינו פיקניק. בדרך לשם עברנו בסופר לקנות מצרכים. ואז כשהגענו הכנו כריכים, אכלנו עגבניות שרי, ולקינוח פטל, אוכמנית ועגיות בטעם כדור שוקולד והשאריות לחם לברווזים, דרורים, יונים, ושחפים. בערב הלכנו לאכול במסעדה טעימה, וקרובה למלון וזה מה שעשינו היום בקצרה…