הכי תיירים שאפשר

יום 2 – 01/07/18

יום חדש מתחיל בהלסינקי. האמת שאם מסתמכים על מה שקורה בחוץ, אז לא ממש יודעים מתי יום מתחיל ומתי נגמר כי כל הזמן אור. הנה לדוגמא תמונה מהחלון בחדר (כן, כמו שכבר קראו לזה, תמונה של מספנות ישראל) בשעה עשר וחצי בערב. אור כמו אצלנו בצהריים.

אז מה שעושים זה פשוט לישון עם חלונות מכוסים. אתמול בלילה לא היתה בעיה לכולם להירדם אחרי היום המשוגע שהיה לנו. ומיטות הענן כמו שכבר קוראים להן כאן רק תרמו למצב.

את היום מתחילים בריטואל קבוע שמי שיש לו בנות מכיר ממש טוב. מי ראשון בשירותים ומי באמבטיה (פעם ראשונה שבמלון מפרידים את השירותים ואת חדר האמבטיה לשני חדרים שונים). וכשכבר קמים אז לוקח נצח להתארגן. ואז בוחרים בגדים. ומקטרים. ושוב חוזרים למיטה. בקיצור, תהליך ארוך ומיגע שאין ממש מה להתנגד לו, רק להשלים בהכנעה עם המצב.

ארוחת בוקר, די מעולה יש לציין, ואחרי התארגנות משנית יוצאים לדרך.

תחנה ראשונה, סיור מודרך, walk בלעז, שמתחיל בכיכר הפרלמנט בצהרי היום. הסיור אמור להיות סוג של סיור אוריינטציה שיסקור את כל המקומות המרכזיים.

מזג האויר היום מושלם ולכן אנחנו עושים את כל הדרך ברגל. עוברים דרך סוג של פארק מקומי שמיד זוכה לכינוי שדרות רוטשילד כיון שמזכיר את השדרה בתל אביב

 ואז מגיעים לאיזור הנמל. פה כבר הכל מלא תיירים. יש מעין שוק אוכל ומזכרות קטן, ואוירה מאד פעילה. מסתובבים קצת קונים פירות יער בשוק הקטן ופונים לאיזור כיכר הפרמלנט המרכזית. ושוב, תיירים מימין ותיירים משמאל. אוטובוסים של תיירים פולטים אותם למרגלות המדרגות. בזמן שאנחנו ממתינים לתחילת הסיור, רואים גם קבוצה עם דגל מוכר ומולם קבוצה של מתעמלים מרומניה שמצטלמת למזכרת.

בצהרי היום בדיוק מתחיל הסיור. המדריך הינו פיני נחמד והקבוצה לא גדולה. אבל יש בעיה אחת. המדריך מדבר באנגלית עם מבטא פיני כבד. בגדול זה נשמע לדבר אנגלית תוך כדי לעיסת כריך. ונאמר בעדינות רבה, הוא גם לא הכי מעניין.
הסיור אמור לכלול חלק ראשון, הפסקה, וחלק שני. בואו נגיד שלחלק השני כבר לא הגענו…

במקום זה מחליטים שאם אנחנו כבר במוד של תיירים אז נלך עד הקצה. מסתכלים סביב, איזה אטרקציות תיירותיות יש? הופה, הנה גלגל ענק. ברור שעולים.
רוב הקרוניות של הגלגל ריקות, ומסתבר גם שאחד התאים הינו למעשה סאונה כך שאפשר לעשות סאונה תוך כדי סיבוב בשמיים.
הגלגל מסתובב והופ, עושה סיבוב שלם די מהר. זהו? אנחנו שואלים אחד את השני. אז לא. יש עוד סיבוב. ועוד סיבוב. וכל פעם שנדמה לנו שזה נגמר, יש עוד סיבוב. אחרי 5 סיבובים הפסקנו לספור, והאמת שדי מיצינו. בסוף המפעיל כנראה התעורר ונתן לנו לרדת.

מהגלגל ראינו שליד יש מתחם של בריכות אז הלכנו להסתכל מקרוב. יש 3 בריכות, 2 רגילות ואחת עם מי ים. השוס בבריכות הן שהן מחוממות לחום קבוע של 27 מעלות כל השנה. הסתכלנו, לא בקנאה, על המתרחצים. בכל זאת די קר בחוץ.

הולכים לאכול משהו קטן כי כבר צהריים מאוחר ומשם לאטרקציה התיירותית הבאה. אמרנו שהיום החלטנו ללכת עד הקצה. שייט בספינה מסביב לאיים. הכי תיירותי שיש. שעה וחצי של שייט בספינה פתוחה בין האיים הרבים שמרכיבים את הלסינקי. אם נתעלם מהקונספט האמת שהיה די מעניין. מסתבר שכמו בכל מקום יש איזורים של עשירים (איים) ואיזורים של סופר עשירים (איים). ולכל אחד מהם חוץ מהבית, יש גם סאונה על חוף ים פרטי. קשה…

השעה כבר שש בערב כשמסיימים עם השייט. מסביב הכל מתחיל להתקפל. את המשמעות נבין מאוחר יותר.

ראינו אתמול שיש סוג של הפנינג שמסתיים היום. מעין תחרות ברביקיו ארצית. אז אמרנו שנבדוק.
ופה שוב התוודנו למוזרות הפינית. מתחם שמח עם הופעות על במה, לא מבינים מילה כי הכל בפינית, אבל יש כל מיני דוכנים של נקניקיות מכל מיני סוגים. והכי חשוב, הכל בחינם. אתה עומד בתור, מתלוצץ עם פינים חצי שתויים מסביב (כבר יש לנו חבר מקומי), ובסוף מגיע למנגל ובוחר נקניקיה מבין כמה סוגים שיש שם. מקבל צלחת עם הנקניקיה, כמה סלטים ורטבים. כל האירוע מוזר אבל טעים. והכי מוזר זה שליד דוכני הנקניקיות יושבים אנשים ששותים בירה (לא בחינם) ואף אחד מהם לא לקח נקניקיה בחינם…

מסתובבים עוד קצת ופתאם קולטים שהכל סגור. מסתבר שביום ראשון בשש בערב הכל נסגר. כולל הכל, מקומות אוכל, חנויות, הכל.
בכל זאת קצת רעבים כי הנקניקיה היתה נחמדה אבל בהחלט לא מספיקה, ולחזור לעוד נקניקיה אין חשק. אז הסתובבנו קצת ובסוף מצאנו איזו פיצריה פתוחה.

זהו נגמר יום תיירותי להחריד אבל נחמד. אה, בחוץ עדיין שמש כאילו אמצע היום.

הפינה של מאיה
היום קמנו, אכלנו ארוחת בוקר והלכנו לכיוון מרכז העיר. שם היינו בשוק, ואני רותם ואמא קנינו שרשראות, ואמא קנתה גם עגילים, והכל היה בקופסת עץ שחרוט עליה אייל. קנינו גם פירות יער למסלול, אחרי השוק הלכנו לסיור בפינלנד, שלא הבנתי  כלום, וזה באמת קצת התחיל לשעמם לכולנו. אז בהפסקה בדרך מצאנו איז גלגל ענק לעלות עליו – הידוע בשמו עוד סיבוב. קוראים לו כך בגלל שהיינו בגלגל וחשבנו שזה סיבוב אחד אבל בגלל שזה היה מהר כל כך היה לנו 5 סיבובים. אחרי זה הלכנו לאכול במסעדה ואז עלינו לאונייה קטנה וראינו מלא איים. מאוחר יותך הלכנו לתחרות ברביקיו ושם היה נקניקיות בחינם, אבל בגלל שנקנקיה אחת זה לא מספיק הלכנו לאכול אבל ביום ראשון בשש בערב הכל סגור, אבל לבסוף מצאנו איזה פיצרייה באיזור. הפיצה הייתה ענקית ומשביעה.