מיאמי

היום נפרדים מאורלנדו ועושים פעמנו חזרה למיאמי להיפגש עם כולם.

צריכים להגיע עד הערב לארוחת ערב חגיגית ויש 4 שעות נסיעה, מה שאומר שהבוקר פנוי. מתלבטים בין עוד שעה בפארקים לבין קניות. כיון שרק ההגעה והחזרה מהפארק לוקחת שעה אז מחליטים ללכת על אופציית הקניות.

מזדכים על המלון (Hyatt House) – ממש מוצלח למי שצריך מלון קרוב עם חניה חופשית והילדים מנצלים את הזמן לעלות על המתקן האחרון

על הקניות אין טעם להרחיב. חנויוית ועוד חנויוית, לכולם יש משהו שהם רוצים. ובין לבין נחים בפוזת "אני אעמוד פה ואעשה כאילו אני נהנה"

לאחר מכן מתחילים בנסיעה דרומה. 3.5 שעות כשיוצאים לדרך שהופכות לכמעט 5 שעות לאחר שנתקלים בפקקים במיאמי.

מגיעים בערב למלון ונפגשים עם כולם. איזו פגישה מרגשת. לאחר התארגנות זריזה נוסעים לארוחת ערב חגיגית – חוגגים לרועי יום הולדת. גם קרוב משפחה שגר במיאמי מצטרף והחגיגה גדולה. מסעדה פרואנית וכולם מדברים ספרדית. אוכל מעולה כולל עוגה ענקית עבור חתן השמחה שמחליף קידומת. רק מאיה סובלת מכאבי בטן – כנראה צירוף של אוכל בעייתי שאכלה מוקדם יותר ונסיעה ארוכה מדי. כדי להמחיש זאת היא משאירה את תכולת הבטן באמצע המסעדה.

חוזרים למלון לסגור את היום. הילדים נכנסים למקלחת ואז נשמעות צעקות – המקלחת לא עובדת. המים לא מגיעים לראש הטוש שלמעלה. רועי מוצא פתרון יצירתי – הוא הופך את הברז התחתון שממלא את האמבטיה ויוצר מזרקה – וואלה, אפשר לשטוף את הגוף. אחרי שקוראים לאיש התחזוקה מסתבר שיש פתרון קסם. הפיה של הברז התחתון אמורה להמשך למטה ואז המים עוברים לטוש העליון – לך תבין את ההגיון שבדבר…