שוטי שוטי ספינתי
יום 6-7, 07-08.12.18
זהו פוסט שכולל חוויות של יומיים, סתם כי לא הספקנו לכתוב מרוב
עומס…
עומס…
7.12.18
עדיין במיאמי. מתחילים את הבוקר בארוחת בוקר במלון. די אכזבה, גם
ארוחה די בסיסית וגם עלתה לנו למעלה מ – 100 דולר. והכי מצחיק זה שאת הקפה שביקשנו
רצו להביא מסניף של סטארבקס שיש מעבר לפינה. היום בתכנית יום שלם של שייט, נוסעים
למעגן כדי שקרוב המשפחה המקומי יעשה לנו סיבוב היכרות עם מיאמי מהצד של הים,
ביאכטה שלו. מזג האויר מושלם וכך גם הסיור שלנו… רותם מתרגלת את מה שלמדה בבית
ספר וכולם מרוצים עם רוח נעימה בפנים ושפריצים של מים מידי פעם… הנוף גם הוא לא
מאכזב. רואים את כל הבתים של העשירים, ווילות מטורפות עם יאכטות שחונות בצמוד
לבית. ללא ספק זה הצד המחמיא יותר של העיר…
ארוחה די בסיסית וגם עלתה לנו למעלה מ – 100 דולר. והכי מצחיק זה שאת הקפה שביקשנו
רצו להביא מסניף של סטארבקס שיש מעבר לפינה. היום בתכנית יום שלם של שייט, נוסעים
למעגן כדי שקרוב המשפחה המקומי יעשה לנו סיבוב היכרות עם מיאמי מהצד של הים,
ביאכטה שלו. מזג האויר מושלם וכך גם הסיור שלנו… רותם מתרגלת את מה שלמדה בבית
ספר וכולם מרוצים עם רוח נעימה בפנים ושפריצים של מים מידי פעם… הנוף גם הוא לא
מאכזב. רואים את כל הבתים של העשירים, ווילות מטורפות עם יאכטות שחונות בצמוד
לבית. ללא ספק זה הצד המחמיא יותר של העיר…
בצהריים הגענו למסעדת דגים. מחנים את הסירה בצמוד ויורדים למסעדה. רוב
האוכל מבוסס על מאכלי ים. האוכל נחמד ובעיקר האווירה, סוג של מקום של מקומיים שרק
בעלי הסירות מגיעים. שוב חזרנו ליאכטה. בדרך חזרה צפתה לנו הפתעה – שני דולפינים
שליוו אותנו חלק מהדרך…
בגלל שנהננו כ"כ מהטיול, הוא התארך וכל הלו"ז השתבש, אבל יש
דברים שחייבים להספיק, כמו השלמת קניות בוולמרט לפני שהחייל חוזר לארץ. הוולמרט
ממש קרוב, אבל מסתבר שבמיאמי הכי קרוב זה חצי שעה נסיעה לפחות… וכך קניה של 10
דקות הופכת לשעה וחצי…
דברים שחייבים להספיק, כמו השלמת קניות בוולמרט לפני שהחייל חוזר לארץ. הוולמרט
ממש קרוב, אבל מסתבר שבמיאמי הכי קרוב זה חצי שעה נסיעה לפחות… וכך קניה של 10
דקות הופכת לשעה וחצי…
אחרי שסוף סוף חזרנו להילטון והתארגנו נסענו להדלקת נרות (שבת +
חנוכה) אצל קרוב המשפחה. הוא גר בצנטרום של מיאמי ממש על קו החוף. התייצבנו בבניין
המפואר וניסינו לעלות לקומה 8, שם הוא מתגורר. למרבה ההפתעה המעלית לא עצרה בקומה
המבוקשת ועלינו לקומה 30… אז ניסינו לרדת לקומה 8 ושוב לא הצלחנו… ככה זה
כשאתה גר בבית פרטי ולא רגיל למעליות… לרואה מהצד זה נראה כמו חמולה פרימיטיבית
שמתלהבת מהמתקן המוזר שעולה ויורד… בסוף התברר שהשומר היה אמור להפעיל את המעלית
עם שבב כדי שתעצור בקומה הנכונה… הוא בטח השתעשע מאוד על חשבוננו…
חנוכה) אצל קרוב המשפחה. הוא גר בצנטרום של מיאמי ממש על קו החוף. התייצבנו בבניין
המפואר וניסינו לעלות לקומה 8, שם הוא מתגורר. למרבה ההפתעה המעלית לא עצרה בקומה
המבוקשת ועלינו לקומה 30… אז ניסינו לרדת לקומה 8 ושוב לא הצלחנו… ככה זה
כשאתה גר בבית פרטי ולא רגיל למעליות… לרואה מהצד זה נראה כמו חמולה פרימיטיבית
שמתלהבת מהמתקן המוזר שעולה ויורד… בסוף התברר שהשומר היה אמור להפעיל את המעלית
עם שבב כדי שתעצור בקומה הנכונה… הוא בטח השתעשע מאוד על חשבוננו…
הדלקת הנרות היתה חוויה. הגיעה כל המשפחה ובשלוש שפות (עברית, אנגלית
וספרדית) עשינו קידוש והדלקנו נרות חנוכה וכל זאת על רקע הנוף היפה של מיאמי בלילה…
אח"כ מסעדה איטלקית שכונתית ואז על בטן מלאה מאוד חזרה למלון…
וספרדית) עשינו קידוש והדלקנו נרות חנוכה וכל זאת על רקע הנוף היפה של מיאמי בלילה…
אח"כ מסעדה איטלקית שכונתית ואז על בטן מלאה מאוד חזרה למלון…
8.12.18
היום זה היום… עולים על אניית הקרוזים הגדולה בעולם!! אחרי ארוחת
בוקר קלילה בסטארבקס אורזים, מחזירים את המכוניות ונותנים הנחיות אחרונות לחייל,
שחוזר היום לארץ ואז מגיעים לנמל (באובר). האניה נראית עצומה. כמו שכונת מגורים…
המחשבה ש – 4000 איש עולים עליה בו זמנית מלחיצה משהו, אבל במהרה מתברר שהכל עובד
ביעילות ותוך כרבע שעה אנחנו מוצאים את עצמינו בפנים…
בוקר קלילה בסטארבקס אורזים, מחזירים את המכוניות ונותנים הנחיות אחרונות לחייל,
שחוזר היום לארץ ואז מגיעים לנמל (באובר). האניה נראית עצומה. כמו שכונת מגורים…
המחשבה ש – 4000 איש עולים עליה בו זמנית מלחיצה משהו, אבל במהרה מתברר שהכל עובד
ביעילות ותוך כרבע שעה אנחנו מוצאים את עצמינו בפנים…
תחשבו על בית מלון, מעורבב עם קניון, מעורבב עם פארק שעשועים – אז ככה
זה נראה. המון אנשים מסתובבים ובעיקר אוכלים ושותים ואוכלים… רק לחשוב על איך
הכל מתנהל (4000 איש פלוס עוד 2000 אנשי צוות).
זה נראה. המון אנשים מסתובבים ובעיקר אוכלים ושותים ואוכלים… רק לחשוב על איך
הכל מתנהל (4000 איש פלוס עוד 2000 אנשי צוות).
אחרי כמה משולשים של פיצה קיבלנו את החדרים בקומה 14 (מתוך 17), עם
מרפסת שפונה לים… מושלם. רק לשבת ולבהות… או לסרוג… אבל לא, יש תדרוך חובה
למקרה חרום. אז כולם יורדים למקום המפגש שנקבע להם, יושבים במין אודיטוריום ורואים
סרט הדרכה בסגנון של ג'יימס בונד. ואחרי זה המדריך צועק – כולם נהנו – וכולם
צועקים בחזרה – כן. משעשע מאד.אחר כך עולים לקומה ה – 16 לתחילת השייט. ממש ספינת
האהבה, רק קפטיין סטובינג חסר. בחמש הספינה עזבה את הנמל במיאמי ויצאנו לדרך.
מרפסת שפונה לים… מושלם. רק לשבת ולבהות… או לסרוג… אבל לא, יש תדרוך חובה
למקרה חרום. אז כולם יורדים למקום המפגש שנקבע להם, יושבים במין אודיטוריום ורואים
סרט הדרכה בסגנון של ג'יימס בונד. ואחרי זה המדריך צועק – כולם נהנו – וכולם
צועקים בחזרה – כן. משעשע מאד.אחר כך עולים לקומה ה – 16 לתחילת השייט. ממש ספינת
האהבה, רק קפטיין סטובינג חסר. בחמש הספינה עזבה את הנמל במיאמי ויצאנו לדרך.
זה הזמן להדלקת נרות חנוכה. מחפשים… למעלה ולמטה ולכל הכיוונים עד
שמוצאים… פינה נידחת שהקצו ליהודים באיזה חדר אוכל שטרם נפתח. כמה יהודים הגיעו
לשם לפנינו וכבר הדליקו את הנרות… (דרך אגב, לא ממש נרות אלא יותר מנורה עם
נורות צהובות שכדי להדליק אותם פשוט מסובבים עד שהחשמל מגיע) אבל לא ויתרנו ושרנו
"מעוז צור" בקולי קולות.
שמוצאים… פינה נידחת שהקצו ליהודים באיזה חדר אוכל שטרם נפתח. כמה יהודים הגיעו
לשם לפנינו וכבר הדליקו את הנרות… (דרך אגב, לא ממש נרות אלא יותר מנורה עם
נורות צהובות שכדי להדליק אותם פשוט מסובבים עד שהחשמל מגיע) אבל לא ויתרנו ושרנו
"מעוז צור" בקולי קולות.
ומה לא עשינו מזמן – לא אכלנו. אז ארוחת ערב בהגשה – 3 מנות ואז
מתגלגלים בקושי להופעה. אחרי הציפינו שתהיה הופעה בסגנון של צוותי הווי ובידור
במלונות באילת, הופתענו לטובה ממש. מופע על קרח – 1977 – מדהים מדהים. נשארנו
פעורי פה, בעיקר מכך שכל הרקדנים נשארו בחיים וללא פגע אחרי כל מה שהם עשו שם…
מתגלגלים בקושי להופעה. אחרי הציפינו שתהיה הופעה בסגנון של צוותי הווי ובידור
במלונות באילת, הופתענו לטובה ממש. מופע על קרח – 1977 – מדהים מדהים. נשארנו
פעורי פה, בעיקר מכך שכל הרקדנים נשארו בחיים וללא פגע אחרי כל מה שהם עשו שם…
x