בודפשט – קצת חורף באמצע דצמבר
יום 0 – היום שלפני טיסה
הפעם האחרונה שכתבנו פה היתה לפני חודשיים וחצי. הנסיעה הראשונה שעשינו מאז שהקורונה החליטה שהיא פה כדי להשאר. באותה נסיעה הבנו משהו חשוב, מה שהיה לא יהיה ומה שיהיה לא כזה נורא. בתרגום חופשי, כל עוד השמיים פתוחים אין טעם לדחות טיולים.
מייד בנחיתה כבר הזמנו את הטיול הבא. כולם רצו להרגיש כריסטמס אמיתי, אז בדקנו מה קרוב וסביל (כן, התכנית לנסוע לטאלין בדצמבר, שזה מינוס 200 בערך, לא התקבלה). היעד הנבחר – בודפשט. גם קרוב, גם קר במידה וגם שווקי חג לא רעים.
טיסות נסגרו בריינאייר, ובית מלון עם ביטול (כי לכו תדעו מה הקורונה תעשה למדיניות הממשלה). החלטנו להזמין באותו בית מלון שישנו בו בביקור הקודם והיתה לנו חוויה מצויינת – hotel moments.
בינתיים הקורונה המשיכה לתעתע בנו, כן סוגרים את נתב"ג, לא סוגרים. הונגריה אדומה או ירוקה. ועוד ועוד ועוד. הימים עוברים ואנחנו זורמים עם מה שמגיע. והנה הטיסה מחר. אז יש בידוד של 3 ימים בחזור אבל הי, נותנים לטוס אז טסים (עם כל הבדיקות ואמצעי הזהירות נדרשים).
בניגוד לנסיעה הקודמת, הפעם אין הרבה משימות בהלוך. רק למלא טופס יציאה מהארץ 24 שעות לפני המראה וזהו. כיון שכולם מחוסנים (הרכב משפחתי מורחב שכולל את מאיה ואת רועי בנסיעה משפחתית לפני שיוצא לכבוש את דרום אמריקה) אז לא צריך בדיקות לפני.
בנוהל, היום שלפני טיסה מוקדש ללוגיסטיקות. לוודא שיש לכולם תעודות התחסנות, קצת כסף מקומי להמיר, בגדים חמים (בכל זאת סביב אפס מעלות) ובעיקר לסיים עם כל השגרות הרגילות.
