Aliens are nice

 

יום 2

הג'ט לג עדיין איתנו אבל מתפוגג לאט. מתעוררים ליום השני שלנו בנובה סקוטיה ב The clockmakers inn.

דבר ראשון שאנחנו עושים (ובכן דבר ראשון עושים משהו אחר אבל זה לא לפרסום) זה לבדוק מזג אוויר. לפי זה מתכננים תוכניות, בוחרים בגדים וכדומה. הפעם מקבלת את פנינו הודעה אדומה. Heat wave alert. מה זה עושה פה? הרי נסענו עד לקנדה הצפונית כדי להנות ממזג אוויר קר באוגוסט. מסתבר שההתחממות הגלובלית נמצאת גם כאן. 33 מעלות ו 90 אחוז לחות. דכאון. אז התוכניות נקבעות בהתאם, היום טיולי מזגן.

חוץ מזה, צריך לחזור לחלק המזרחי של האי. מה שאומר ששוב חותכים את כל האי בנסיעה.

לכן מה שהוחלט זה הנושא הבא להיום: אלכוהול ומוזיקה.

ראינו שיש מסלול שנקרא Nova Scotia Good Cheer Trail. בגדול, מסע בין יקבים, יצרני בירה וסיידר קטנים, יש מין דרכון שמחתימים בכל מקום ומי שעובר ב 15 מקומות מגריל חולצה ותקליט. לגבי המוזיקה, יש את פסטיבל הפולק ב Lunenburg שבגללו במקור נאלצנו למצוא מלון מרוחק והוא מסתיים היום, אז החלטנו לנסות לתפוס את האווירה ביום האחרון של הפסטיבל.

אז תוכנית יש. עכשיו לביצוע.

את הבוקר מתחילים בארוחת בוקר ב Inn. כל אחד הזמין משהו אחר והכל די טעים. כמו שרועי אומר, ארוחת הבוקר הכי חשובה היא בבוקר.

לאחר התעמלות הבוקר (הורדת 4 מזוודות/תיקים מקומה שלישית בגרם מדרגות אנגלי עתיק שמספיק למעבר בתולה בת 12 שלא אכלה חודשיים) מתחילים את היום.

התחנה הראשונה, תצפית בשם Look Off. תצפית על החלק המערבי של נובה סקוטיה. קצת ערפילי אבל די מרשים. עצירה ב Farmers market להתרשם מהתוצרת המקומית.

לאחר מכן ממשיכים שוב ל Wolfville, אותה עיירה נחמדה מאתמול. הפעם הולכים לבקר במבשלת סיידר ומבשלת בירה. אלכוהול תמיד משפר את מצב הרוח, מה גם שמבשלת הבירה נמצאת בתוך כנסיה לשעבר.

לאחר שכולם שתויים, ממשיכים בדרך מזרחה ל Lunenburg. בדרך עוד מספיקים לראות את כוחות ההצלה הקנדיים בפעולה (תאונת דרכים קטנה שמזניקה את כל כוחות ההצלה להסתכל).

לאחר הגעה והתמקמות במלון החדש (The Lunenburg Inn) עושים פעמנו למרכז העיירה. נאמר לנו שיש הופעה בשעה חמש ועוד צריך להספיק לקפה של אחה"צ.

בחוץ חם למות. וכל המסעדות/בתי קפה עמוסים במבקרים של הפסטיבל. למזלנו מצאנו פינה בסוף ואפילו הספקנו למופע של חמש. דוד אחד עם כינור מלווה בבחורה מוזרה ממנו עם גיטרה. מופע פולק למופת באמצע הפארק. והשיא, השיר בביצוע הבחורה בשם Aliens are nice מלווה בניפנופי ידיים מרשימים. יש מצב שהיא חוצנית במסווה שעושה לוחמה פסיכולוגית או סתם חצי אפויה. 

אבל הקהל באופוריה. יש אפילו זוג מבוגר שרוקד לצלילי המוזיקה… מדהים שבשביל זה אנשים טרחו והגיעו עד לחור הזה.

משם אנחנו הולכים לנסות ולמצוא מקום לארוחת ערב. יחסית לעיירה של פחות משלושת אלפים תושבים יש כאן די הרבה מסעדות. בכולן יש רשימות המתנה ארוכות. בסוף החלטנו לחכות כ – 40 דקות במסעדה בשם The old fish factory

התפריט מבוסס בעיקר על דגים ופירות ים וכמובן המנות הבודדות שהן בשריות בדיוק נגמרו. לא נורא, תמיד יש מנה צמחונית… אבל הנוף שנשקף אלינו מהמסעדה שווה הכל. משם טיול קצר ברגל וחזרה למלון.

מחר צפוי להיות קריר ואולי אף גשום. אנחנו בציפייה…