סקוטלנד הקטנה

 יום 5 לטיול

היום קורה מה שרועי מכנה יום מעברים. יום שרובו נסיעה ובו אנחנו עוברים מהצד הדרום מזרחי של נובה סקוטיה לחלק הצפון מערבי (כשהמטרה להתחיל מחר את סיבוב Cape Breton).

בבוקר אנחנו נפרדים לשלום מגברת צימר לוננבורג לא לפני שעושים את מינגלינג ארוחת הבוקר (ארחת בוקר משותפת עם שאר הדיירים, היום לדוגמא פגישה עם משפחה איטלקית, בעלת שורשים יהודים מצד האם, שגרה בבריסל ומטיילת עם 2 ילדים קטנים כבר חודש וחצי).

כדי להקל על הישבן, חילקנו את המסע ל 2 חלקים (כמעט בחצי).

החלק הראשון, לוקח אותנו ל Fundy tidal interpretive center. וזה המקום להסביר.

מסתבר שיש פה תופעת טבע ייחודית שבה כתוצאה מצירוף מספר גורמים (מיקום גיאוגרפי, שינויי שמש/ירח, מזג אוויר וקוסמות) במפרץ Fundy ובנחלים הסמוכים יש הפרשי גאות ושפל מטורפים. אבל ממש מטורפים. פה יש את ההפרש הגדול ביותר בעולם שעומד על כמעט 18 מטר. כלומר כל יום, גובה הנהר משתנה לאורך היום בכמעט 18 מטר. מגובה אפס (אפשר ללכת על הקרקעית) לגובה של עד 18 מטר). והדבר הזה נמשך לאורל כ 30 ק"מ. 

אז יש נקודה ביום, שבה הנהר מתהפך. הזרם שזרם לכיוון אחד מתהפך לצד שני, ומגיע מעין גל מים שמתעצם מהכיוון הנגדי. די מזכיר את השטפונות בדרום.

בנקודה שבה אנחנו מבקרים יש מעין מרפסת תצפית גבוהה שמאפשרת לצפות בנהר. לצערנו, היום נקודת ההיפוך היתה מוקדם בבוקר וכאשר הגענו לתצפית גובה המים כמעט היה בשיאו. אבל עדיין היה מרשים לראות כמה זרמים מנוגדים שיצרו המון מערבולות.

וכן, הנהר חום בוץ. כיון שהמים מגיעים בעוצמה וממש מגרדים את הקרקעית הבוצית המים כל הזמן חומים.

משם ממשיכים לעיר בשם Truro. שם מתכננים לאכול צהריים. אבל לפני זה צריך להרוויח את האוכל ולחלץ את הישבן שישב מלא באוטו. 

באמצע העיר ישנו פארק גדול. Victoria Park. ובתוכו מלא שבילי טיולים. אנחנו בוחרים מסלול קצר שמוביל לכמה מפלונים ובורחים חזרה כשמתחיל הגשם.

ארוחת הצהריים (אחת הטובות עד כה) היתה במבשלת בירה בשם The Nook and Cranny.

ואז ממשיכים בחצי השני של הנסיעה. היעד, מלון ללילה בעיירה בשם Antigonish. מסתבר שזו בירת הסקוטים של נובה סקוטיה. יש בה אוניברסיטה ולכן היא טיפה יותר חיה. וכן, יש פה מלא סקוטים. כל השלטים כתובים באנגלית ובסקוטית.

עושים סיבוב בעיירה (די שומם, מסתבר שהסטודנטים בחופשה) וחוזרים למלון: Antigonish Evergreen Inn. שנראה בדיוק כמו המוטלים בכל הסדרות האמריקאיות. שורת חדרים, האוטו חונה ממול לחדר, ויש קבלה בכניסה. בעידן הקורונה הכל פה נורא זהיר אז משאירים לנו מעטפה עם מפתחות לחדרים והוראות הפעלה. החדרים נהדרים, נקיים למופת, מכילים את כל מה שדרוש והכי חשוב לסוחבי המזוודות: במפלס אחד עם הרכב. לא צריך לסחוב 3 קומות.

הפינה של מאיה

היום היה (כפי שרועי קורא לזה) "יום מעבר". עברנו ממלון אחד לאחר.

התחלנו עם נסיעה של שעה וחצי לנחל בוץ. אבל זה לא היה סתם נחל בוצי, היה לו תופעה מוזרה שגרמה לחלק מהנחל לזרום לצד אחד והחלק לצד השני, ככה נוצרו בתוך המים כל מיני מערבולות קטנות.

משם המשכנו בנסיעה של חצי שעה למסלול הליכה מהמם וראינו מפלים קטנים. באותה עיר גם אכלנו צהריים שהייתה טעימה מאוד.

ואז, ממשיכים בעוד נסיעה של שעה וחצי (שכללה הרבה נחירות) מגיעים לעיר ששמה אנחנו ישנים הלילה. אחרי שמגיעים ונחים קצת (כי אחרי נסיעה של שעה וחצי חייבים לנוח) מחפשים בית קפה, ואחרי התייאשות כי כל הבתי קפה היו סגורים, הלכנו לסטארבאקס.

אחרי הבית קפה הסתובבנו קצת באיזור, ראינו הרבה אוניברסיטאים שגרים פה.

החלטנו שבדרך חזור למלון נקנה ארוחת ערב אז עצרנו בפיצרייה שנמצאת בעיר.

את ארוחת הערב אכלנו במלון ושמה נגמר הערב.