2022 קנדה

מתי ישנתם בבית מלח?

 יום 14 לטיול

היום עוד יום מעברים. הפעם מהחלק הצפוני של האי לחלק המזרחי.

יום מעברים כזה כולל הכנה מדוקדקת ערב קודם. לכל אחד יש חלק בנושא. חלק יושבים על המפה ומזהים את המסלול האופטימלי, חלק מחפשים מקומות במחשב/טלפון וחלק מכינים פליי ליסט חדש לנסיעה כיון שמגוון תחנות הרדיו פה דל עד לא קיים.

כיון שמקום הלינה הבא הוא Airbnb, צריך להערך עם קניות שיהיה מה לאכול בערב/בוקר. אז התחנה הראשונה שלנו היא הסופר המקומי. עוד חוויה שתמיד כיף לעבור במקום חדש ושונה.

המסלול של היום די ארוך, כ 6 שעות נסיעה. בחרנו במסלול שעובר לאורף החוף ולא ישיר בכביש המהיר כיון שגם ביום מעברים רוצים לראות דברים חדשים. אז נעשה כמה תחנות, בין לבין ננסה למצוא עוד מטמונים במשחק שלנו, ונקווה שבסוף גם נגיע ליעד הלינה הבא שלנו.

התחנה הראשונה – מקום שעל המפה נשמע די מגניב. Deadman's Bay. בראש ישר עוברות אסוסיאצות של שודדי הקריבים ותיבות אוצר חבויות. בפועל, רצועת חוף נחמדה (חולית לשם שינוי ולא סלעית) וכמה בתים שטופי רוחות. לא משהו לספר לחברה.

משם ממשיכים לעיירה בשם Newtown. בספרות המיקצועית (ד"ר גוגל) מתוארת כונציה של האי כיון שהעיירה מפוזרת על פני מספר איים. בדרך לשם עוד הספקנו למצוא 2 מטמונים במשחק שלנו.

אז בואו, רחוק מלהיות ונציה, אבל עדיין יפה להפליא ושווה ביקור.

ארוחת צהריים וממשיכים בדרך. כיוון שהזמן עובר חולף לו, והדרך עוד ארוכה, מחליטים להמשיך ישירות. אלא שהדרך עוברת דרך פארק Terra Nova, הפארק השני בגודלו באי. אז לא נעצור וניתן כבוד? עושים כמה עצירות להתרשם מהפארק, כולל שליית צדפות ישירות מהנהר

ממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. כמו שיודעים מחוקי הפיזיקה, לכל דבר יש סוף. גם לדרך שלנו. 

מגיעים ל airbnb האחרון שלנו בטיול, ומתגלה פנינה אמיתית. בית שלם לרשותנו, באמצע עיירה מנומנמת. והנוף, אלוהים ישמור. כיף לאנשים שזה מה שהם רואים מהחלון במטבח כל יום. הבית טיפוסי לאזור ונקרא Salt House כיון שמזכיר את אריזות המלח שפעם נשלחו לאי.

עושים טיול קצר לחלץ עצמות ואז ארוחת ערב ביתית סביב השולחן, הכי פשוט והכי טעים שיש.

הפינה של מאיה

היום היה עוד יום מעבר, היה בעיקר יום נסיעות.

היו לנו אבל כמה עצירות בדרך.

אחד – סופר, קניות לארוחת ערב ובוקר.

שתיים – חוף המתים, זה נורא הזכיר לי את שודדי הקריביים וגם בכללי נורא יפה.

שלוש – עצרנו בעיירה עם כנסייה יפה ונוף יפה.

ארבע – ארוחת צהריים, היה טעים עם נוף יפה.

חמש – עצירת קפה.

שש – עצירת תצפית, תצפית מהממת אבל רוח מטורפת שגרמה לי לחזור בריצה לאוטו.

ובסוף הגענו לבית בעיירה חדשה.

בכל זמן הנסיעה המשכתי לקרוא את הספר שלי ואני עוד שנייה מסיימת אותו.

וזהו להיום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *