חגיגות המהפכה

שלום לקוראים היקרים והמסורים של הבלוג (היי אבא), היום באופן תקדימי וכנראה חד פעמי הכותבת תהיה לא אחרת מכוכבת הטיול (אני, רותם הבת שלך).

היום התחיל ביקיצה לא כל כך טבעית בשעה שמונה וחצי כשאמא החליטה שנמאס לה לבהות בי ישנה. מהחדר התגלגלנו לארוחת הבוקר, החלק המועדף עלי ביום. כמובן שכמות הישראלים רק משלשת את עצמה בכל יום שעובר, וגם הבוקר כמיטב המסורת אמא עשתה מינגלינג עם השולחן לידנו כשאני חייכתי בנימוס. אחרי ארוחה דשנה עלינו שבעות ומרוצות להחליף לבגד ים. למה להחליף לבגד ים בקור שכזה (פה קר וגשום, לא כמו בארץ)?! כי היום היה בתכנית ביקור במרחצאות. מסתבר שהעותמנים ששלטו פה לא מעט שנים טבעו את חותמם בעיר, ואחד הביטויים לכך הוא המרחצאות. המבנים שמזכירים חמאם טורקי הם בעצם מבנים גדולים, וחלקם דיי מפוארים, שנמצאים בעיר, הרוב לדעתי באזור בודה, שכן פסט יותר צפופה ומאוכלסת בבתי קפה וחנויות, ונמצאים בהם בריכות טרמיות, בריכות שחייה, שירותי ספא ועוד. בילוי נהדר ליום גשום וליום הזה ספציפית, שכן, 15 במרץ הוא יום חג עבור ההונגרים. עוד נפרט על העניין הזה בהמשך, אבל מה שחשוב לדעת זה שהחנויות סגורות ולכן האטרקציה המרכזית נמנעה מאיתנו אז בילוי של כמה שעות בבריכה טרמית נשמע לא רע בכלל. התארגנו, ארזנו את המגבות שגנבנו יום קודם מחדכ המלון בתיקנו ושמנו פעמנו למרחצאות לוקאש שנמצאות בבודה. יש לציין שאחרי מחקר מעמיק (שיחה עם הצאט גי פי טי) גילינו שהמרחצאות הפופולריים הם סצ'ניי (הכי גדולים ונמצאים בפשט) וגרלט (הכי מפוארים ונמצאים בבודה), אך לצערנו לא היו כרטיסים פנויים כי הזמנו ברגע האחרון. היום היה היום הכי קר עד כה וירד גשם, וכך התהלכנו ברחובות העיר עד שהגענו ליעדנו. מכיוון שהמקום פחות מוכר ומאוכלס בעיקר על ידי מקומיים לקח לנו זמן להבין מה קורה. הכל היה בהונגרית, לא היה שילוט ופגשנו בדמויות שונות ומשונות שהיו חצי לבושות ולרוב שמנמנות (בכל זאת בית מרחץ). בסוף הסתדרנו ומצאנו את הבריכה התרמית שהייתה תחת שמיים פתוחים. היו יחסית מעט אנשים והיה נעים במים החמימים. במשך משהו כמו שעתיים אני ואמא שחינו במעגלים במשהו שהרגיש כמו מכונת כביסה עד שהעור נהיה מצומק אז יצאנו. התייבשנו בסאונה, התלבשנו וחזרנו במונית למלון.

אממה הרחוב חסום. מסתבר שלרגל החג יש איזו הופעת ענק סטייל יום העצמאות ממש ברחוב של המלון שלנו וכל הונגריה נהרה בדגלים וסיכות לבוא לראות. בעיניי, זה בדיוק הרגע המתאים לקיורטוש הנמצא בצד השני של הרחוב, מה זה קצת להידחף? טעות מרה ביותר, לקח לנו בערך שעה להידחף ולחכות בתור כדי לקבל קיורטוש מתוק והיו כל כך הרבה אנשים בדרך למלון שהייתי צריכה להיכנס למוד בולדוזר כדי לעבור ולפנות לאמא דרך. בסוף הגענו למלון עייפות ורצוצות. התקלחנו ונחנו ויצאנו חזרה לדרך לאכול ארוחת צהריים מאוחרת. הפקיד הבריח אותנו מהיציאה האחורית בגלל המצב הכאוטי והלכנו למסעדה אוקרינית מעולה!

אחרי המון חמאה ואוכל שמזכיר בית סבתא עשינו סיבוב ברובע היהודי, בדרך הגשם התחיל לבוא מלמטה ומכל הצדדים. שתינו קפה במקום נהדר, בו ישראליות עשו בלאגן והכחשנו כל קשר. לאחר מכן, הלכנו ברגל לטירת בודה, שם מתחיל סיורנו. הסיור בנושא ערפדים ואגדות פולקלור מקומיות היה בול במקום, מעניין, קליל ומצחיק. הטירה הוארה בלילה והייתה מהממת ביופיה, השטח היה ריק ויכלנו לשוטט בלא מפריע והמדריך היה כריזמטי ושנון. למדנו על דרקולה, על ההיסטוריה של הונגריה ועל כך שראש ממשלת הונגריה הוא הביבי שלהם ושהמדריך שלנו שמאלני. הסיור מומלץ בחום. הופ למונית מקלחת ולמיטה.