היום יום הולדת

היום הגדול הגיע, ולא – הכוונה לא ליום כיפור למרות שגם הוא חל היום. היום הוא יום הולדת לרותם. והאומה האמריקאית כולה נכנסת לכוננות. הרביעי ביולי פראייר לעומת היום.

הכל צריך להיות מושלם היום, שהרי אמרנו, היום יום הולדת.

הכל… חוץ ממזג האויר. לאחר הריטואל של השכמות וארוחת בוקר מציצים החוצה ורואים שיורד גשם. ולא סתם גשם, גשם שוטף.

האמת שהתכוננו לזה, התחזית דיברה על חצי יום גשום. אבל החזאים לא שמעו על חג היום הולדת.

דבר ראשון משיגים מטריות. משאירים את הילדים במלון והולכים,רק שנינו, לסניף הקרוב של h&m  לקנות מטריות 

היום מתוכננים דברים באיזור. נקודת ציון ראשונה – מוזיאון המומה. המוזיאון לאומנות מודרנית. אצלינו גילינו, אם רוצים להחדיר בינה עושים את זה מוקדם בבוקר כשהילדים חצי רדומים. ככה יש פחות התנגדות.

לאחר חצית ים סוף (כולה 4 רחובות מהמלון עבר כל רחוב כמו נהר שוצף מים) מגיעים למוזיאון. קודם כל חוצים את התורים. התור הקטן לקנות כרטיסים והתור הענק לשמירת חפצים שהרי אסור להכניס תיקים למוזיאון.

 מבלים כמה שעות בשוטטות בין התצוגות. בשלב כלשהו הילדים החליטו לבדוק איזה מן המוצגים מאיה מסוגלת גם לייצר. תמונה של קוים ירוקים – כן, משהו שנראה כמו פלסטלינה שנשפכה על הרצפה – גם כן. מסתבר שדי הרבה מהמוצגים נראו כאילו נלקחו מעבודות של גן ילדים. רועי מוקסם מהעובדה שהוא יכול לקחת את הזבל שלו ולהפוך ליצירות ששוות מיליונים.

השיא היה חדר שכל הקירות שלו כוסו בגרפיטי של איברי מין זכריים. רועי אמר שזה העתק של הקיר בשירותי בנים בתיכון. החדר זכה לכינוי המסיבולבול.

לאחר כמה שעות של אמנות יוצאים והנה קסם – הגשם פסק וממש מתבהר. לכבוד היום הולדת הולכים לאכול במקום שהוא שיא הקיטש האמריקאי.דיינר אמריקאי שבו כל המלצרים שרים תוך כדי העבודה. 

הם ממש מוכשרים ומסתבר שזה סוג של מקפצה לעבודה במיוזיקלס בברודווי. מאיה מוקסמת ובקושי זוכרת לאכול.

הפעם הלכנו על שיא הקיטש כולל קינוח ענקי במיטב המסורת האמריקאית.

לאחר מכן הדבר שרותם הכי אוהבת לעשות. קניות. אז אחה״צ מוקדש לקניות. בכל מקום שנכנסים אליו רועי ומאיה ישר הולכים למקום שהוגדר כפינת הגברים. אותו איזור בחנות שיש בו כורסא ואינטרנט. והרבה גברים שיושבים ומחכים. בדרך גם שותים את הקפה היומי שהרי הקפה בבוקר במלון לא ממש יכול להחשב כקפה.

התמלאנו בשקיות ואז נשאר מקום אחד שכבר תכננו לעשות ביום השני ולא יצא. עברנו דרך המלון כדי להשאיר את הכבודה העודפת ואז צועדים 12 רחובות צפונה. עוד רחוב ועוד רחוב והנה זה מגיע. הגרנד פינלה של היום.

חנות הממתקים של דילן.

שלוש קומות של צבע מאכל מרוכז. כל מה שחשבתם על ממתקים וגם מה שלא. ממתקים להלואין וממתקים לחנוכה (לא ברור למה). שוקולדים וגלידות. דובוני גומי בגדלים מפלצתיים וסוכריות על מקל בטעם צ׳ילי.

יצאנו עם שלל של סוכריות הארי פוטר בטעמים, כלי להכנת ג׳לי בצורת מוח של זומבי והמון ג׳לי בליס.

אה ועוד משהו – חיוך ענק של כלת הבת מצווה והסכמה שזה היה יום ההולדת הכי טוב.

וזה היה שווה הכל!