זאשק ומאשק על החמישית

זהו, היום זה היום האחרון בניו יורק. ממחר אנחנו בדרכים.

היום האחרון מוקדש לסגור פינות ובעיקר להנות מהחוויה בתפוח הגדול. היום שמשי מאד וקרררר… קר ברמות.

התחנה הראשונה שלנו היום היא דווקא במלון. קומה C של המלון. חדר הכביסה.

אתמול בלילה עשינו כביסה ונפלנו על המיבש הקמצן. לא משנה כמה פעמים שילמנו לייבוש (פעמיים) הוא בשלו – לא מייבש. אז היום החלטנו להשתמש בחבר שלו שעומד לידו, והפלא ופלא אחרי מחזור ייבוש אחד הכל יבש.

אנחנו מוכנים לצאת לדרך. הכיוון, רחוב 34, האמפייר סטייט בילדינג. בעוד אנחנו צועדים על השדרה החמישית לכיוון דרום אנחנו שמים לב שכל השדרה עם מחסומים בצידי הכביש. ולאט לאט מתחילים להופיע גם בלונים ומוזיקה משונה.

ניו יורק כמו ניו יורק מפתיעה כל הזמן. מסתבר שהיום יש צעדה בשדירה. ונחשו לכבוד מה?

בטח ניחשתם כבר מהשם של הפוסט.

לא ניחשתם?

ניתן רמז – רועי טוען שהצעדה היתה צריכה להיות בחושך.. בפינה.. שלא יהנו ממנה…

בדיוק! היום צעדה לכבוד הקהילה הפולנית בניו יורק.

ששמענו את זה נפלנו מצחוק. ברחוב מנגנים מוזיקה פולנית בקולי קולות, דגלי פולין בכל מקום והכל צבוע אדום לבן. אפילו ייצוג של קהילת האופנועים הפולנית היה שם.

אנחנו החלטנו שעדיף לעלות לאמפייר סטייט בתור מקוצר מאשר לראות את כל הפולניות נהנות. אז המשכנו בדרכנו.

התורים לעלות למגדל היו יחסית נוחים והמראה מלמעלה היה מרהיב עם ראות מדהימה לכל הכיוונים. אבל למעלה היה גם קר מאד.

המשכנו בטיולינו באיזור המידטאון. קצת קניות, קצת שיטוט ברחובות והרבה צילומים.

 החלטנו שהיום מתאים לנו פיקניק אז עצרנו ב Eataly להצטייד במצרכים.

זהו שוק מקורה, מאד דומה לשוק בנמל בתל אביב, שכל המוצרים בו מיובאים מאיטליה. יש דוכן גבינות ודוכן נקניקים, ירקות, פיצות ולחמים, קפה איטלקי (לוואצה אלא מה – סוף סוף קפה נורמלי) ועוד ועוד.

את הכל ארזנו ועברנו את הכביש לפארק ממול. מצאנו ספסל בין הציפורים והסנאים ועשינו פיקניק. מסתבר שבפארק יש גם המבורגריה מאד מפורסמת. עם תור ענק.

רועי ראה והחליט שהוא גם צריך לטעום במסגרת המחקר הקולינרי. 20 דקות אחר כך יש המבורגר ומילקשייק. כל הכבוד לו על הקיבולת.

בסופו של דבר ההמבורגר היה ״בסדר״.

מסיימים לאכול וממשיכים. הפעם לחנות בשם אברהקדברה. 3 קומות של תחפושות שעכשיו כולה מוכנה להלואין. המטרה: למצוא תחפושות לפורים.

כמעט ואין תמונות כי אסרו עלינו לצלם.

מפה לשם מגיע ערב. ונשאר לנו עוד מקום אחד ברשימה. בית התה של אליס.

לא הספקנו ביום השני לטיול אז היום מוכרחים.

נוסעים את כל הדרך צפונה ומספיקים בדקה האחרונה לפני שסוגרים.

אין כמו מסיבת תה וסקונס לסכם את חמשת הימים שלנו בניו יורק.