Make love not war

איזה מעבר חד היה היום. מהעיר שלא עוצרת לרגע ליערות של צפון מדינת ניו יורק.

היום שלנו התחיל בעיר ניו יורק. אורזים את כל הציוד כי צריך להזדכות על החדר. משאירים את הילדים לשמור על הציוד בלובי ואנחנו הולכים לקחת את הרכב מהסוכנות של הרץ שנמצאת כמה רחובות ליד. הזמנו מיניואן עם בקשה למודל מסויים וכמובן שקיבלנו משהו אחר. עדיין מיניואן אבל מודל אחר. המינוס העיקרי – אין שקע הטענה לפלאפון מה שאומר שלא נוכל להשתמש בגיפיאס. מתלוננים ומקבלים מתאם יואסבי למצית – זה מה יש.

מעמיסים הכל ומנסים לצאת מניו יורק. עוברים כמה תוכנות ניווט עד שמתקבעים על וייז. הקליטה בין גורדי השחקים לא משהו אבל מסתדרים בסוף ויוצאים מהעיר.

ברגע שעוברים את גשר ג׳ורג׳ וושינגטון הכל פתאם נהיה יותר רגוע, ויותר ירוק. עוצרים בצד להתפעל מהשלכת ומהשקט.

התחנה הראשונה שלנו – ביקור אצל חברים בניו סיטי – שעה מניו יורק. מבלים כמה שעות בנעימות, הילדים משחקים בחצר האחורית, אוכלים ביחד צהריים, אוספים את החבילות שנשלחו אליהם וממשיכים.

כבר אחר הצהריים ויש עוד דרך ארוכה. מנסים לנסוע בדרכים צדדיות כולל מעבר מעל ההדסון. הנוף מדהים. אבל מתחיל להיות מאוחר וצריך להספיק להגיע למלון.

מחליטים בכל זאת לעצור בוודסטוק. ולו בשל ההיסטוריה. היום זאת עיירה היפית עם הרבה מכוני יוגה וגלריות אומנות.

 שש בערב והרוב סגור. יש עוד שעה נסיעה עד המלון וצריך לאכול משהו. המסעדה הראשונה טיפה יקרה אז נכנסים לבית קפה פתוח שנראה נחמד ומזמין. מתיישבים ומקבלים תפריט. מה מסתבר – זה בית קפה טיבעוני.

רועי מסתכל על התפריט, התפריט מסתכל עליו ולא נראה שהם רואים עין בעין.

מצד שני, לא נעים לצאת אחרי שהתיישבנו. מלא דברים ישר נפסלים – טופו, לא בבית ספרינו. שתיה על בסיס חלב סויה – כנ״ל.

בסוף מזמינים משהו. מרק בצל עם דמוי גבינה, מרק שעועית שעושה שמחה בכניסה וביציאה, ופסטה עם כדורי בשר ללא בשר. ממש חידה האוכל הטיבעוני, הכל עם אבל בלי.

טיבעונים כנראה לא נהיה – אבל נוספה עוד חוויה לרשימה הקולינרית.

כבר ממש חושך. הודענו למלון שנגיע מאוחר ומתחילים לנסוע. פתאם באמצע שום מקום (ממש שום מקום) אין קליטה סלולרית והוויז מודיע שהוא סיים להיום ושנעיר אותו שנגיע לאיזור מיושב. מזל שיש עוד מפות נייר. 

נוסעים ונוסעים ביער, ימינה ושמאלה, כביש 28 וכביש 35 וכביש 30 ובסוף מגיעים.

המלון מנצנץ באורות ירוקים ולבנים והמפתח מחכה במעטפה על הדלת. נכנסים לחדר ו…

איזה חדר כייפי. אנחנו בחדר נקודות. נקודות בכל הצבעים, על המיטות, על התקרה ועל הרצפה. הבנות באקסטזה. הצלחנו עם המלון.

כבר מאוחר אז עוד על המלון מחר.