מאי בים לאי אפשר יותר

יום 4 – 3/7/18

הבוקר מתחיל חשוך. כלומר ממש חשוך. מסתבר שהיום יום חורפי עם גשם ועננות שמכסה את כל השמיים. אבל זו לא הסיבה היחידה. הבוקר אנחנו מגלים עוד משהו שרק כאן יש.

אז חוזרים לחושך. קמים בבוקר ומנסים להדליק את האור בחדר. אין אור. כלומר יש חשמל בשקעים, וגם מנורת הצד במיטה עובדת אבל שאר התאורה בחדר ובחדרי המקלחת והשירותים – נאדה.
מנסים הכל, לוחצים על כל מתג אפשרי, מוציאים ומכניסים את המפתח בתושבת שליד הדלת. כלום. בבושת פנים מתקשרים לקבלה. הבחורה בצד שני מוסרת שכבר מגיעה.

כמה דקות ונקישה בדלת. פותחים ואז הבחורה שואלת מה קרה. אנחנו מראים לה את האירוע. ואז היא אומרת Oy (מסתבר שזו מילה כללית בפינלנד שמבטאת מה שרוצים ולאו דווקא סימן פולני כפי שאנחנו מכירים). היא פותחת דלת סתרים בקיר ופשוט מורידה ומרימה את הפקק הראשי. מסתבר, שפעם בשבוע המערכת של החדר עושה ריסטרט. לרוע מזלנו זה קרה בדיוק הלילה אצלנו ולכן פשוט עושים reboot. הגיון פיני.

כיון שמבחינתנו חצי חורף בחוץ, גשם וקור, עושים מה שכל משפחה עם שלוש בנות עושה – שופינג!!

איזה כיף שיקר בפינלנד. אחרי הסתובבות בהמון חנויות וקצת קניות אפילו הבנות התייאשו. כיון שראינו שהשד לא נורא כל כך, והפינים עצמם לא ממש מתרגשים מקצת גשם, מחליטים בכל זאת לנסוע לטיול שרצינו. היעד הוא אי קרוב להלסינקי בשם Suomenlinna. על מנת להגיע לשם צריך לקחת מעבורת ולהפליג. הפלגה של כ – 20 דקות, מלווים בשחפים שדואים לידינו לאורך כל הדרך…

האי שימש במשך השנים כמבצר נגד תקיפה רוסית אפשרית. יש בו מסלולי הליכה רבים, תותחי חוף עצומים והמון מבנים שמספרים את הסיפור על ההיסטוריה של פינלנד. אנחנו בחרנו במסלול מומלץ שחוצה את האי ועובר דרך כל האתרים החשובים. יש עוד קצת תיירים, אבל בגדול – כמעט ןלא רואים אנשים. כל אחד יכול למצוא כאן פינה שקטה ורק לבהות בים…
כמה שעות של הליכה עם עצירה לארוחת צהריים בנופים מדהימים. האפור שמסביב רק מחזק את הנוף.

בשש בערב, כצפוי, הכל מתחיל להסגר. אנחנו קוראים לזה שעת העוצר. גם הגשם מתחזק ומסמן שהגיע הזמן לחזור להלסינקי.
במעבורת, מאיה אומרת שעברנו מאי לאי. אנחנו חשבנו שהיא מדברת על איים בים, מסתבר שהיא התכוונה למעבר מאי בים לאי אפשר ללכת יותר…

בלילה, עוד עשינו משהו שחייבים לעשות כאן – סאונה פינית.

הפינה של מאיה
את היום התחלנו בשופינג בקניון, שבהתחלה זה נראה סתם כיף אבל מתברר שזה מקום מחסה. אחר כך, שהגשם קצת הפסיק, הלכנו לשוק שמשם הפלגנו לאי המבצר… שם הלכנו לחפש אוכל, שהיה די קשה למצוא ( אבל מוזיאון צעצועים הצליחו למצוא ). ומשם הלכנו לקצה האי, שם ראינו נוף מדהים, ואז חזרנו למוזיאון הצעצועים שהוא גם בית קפה ושתינו שוקו + קפה. ואז התחיל לרדת גשם בדיוק שבאה האונייה שהחזירה אותנו להלסינקי. ואז הלכנו שוב פעם לקניון, וקנינו ג'ינס שרותם הייתה חייבת. והלכנו לסופר השכונתי ( שבגלל שאנחנו כל הזמן הולכים אליו קראנו לו "הסופר שלנו" ). וחזרנו למלון, שם אני, אמא ורותם הלכנו לסאונה הפינית ( לא ידענו כלום, אז הסבירו לנו, קצת מביך ). וזהו סוף היום הגשום…