מעל השמיים לפטגוניה: מהשכמה מוקדמת ועד סיפור מסעדה לא משעשע

היום התחיל מוקדם מאוד, מוקדם עד כדי כך שהשמש בעצמה כנראה עוד הייתה בפיג'מה. מה שהקל קצת על הדרך היה שקיות אוכל שהחמודים במלון השאירו לנו שניקח לדרך. בשש בבוקר אין פקקים אז הדרך לשדה עוברת בנעימים, לרבות צילומי זריחה (כי חייבים). הטיסה מברילוצ'ה לקלאפטה יצאה בזמן, ואנחנו – חמושים בקפה ובשאריות עייפות – עלינו על המטוס מנסים לשכנע את עצמנו שהעיר הבאה תהיה שווה את ההשכמה הכואבת הזו.

הנחיתה בקלאפטה הייתה חלקה, למרות הרוחות העזות והנופים כבר נתנו רמז למה שמחכה לנו. השדה קטן, והאווירה בו שקטה. אחרי איסוף מהיר של המזוודות, פנינו לאסוף את הרכב השכור. הפעם ההשכרה היא מחברה מקומית, אז במקום דוכן השכרת רכב בטרמינל קיבלנו את גברת פלפלת עומדת עם שלט ביציאה. הרכב החדש שלנו – חברנו הטוב להרפתקאות הקרובות – חיכה לנו בחניה, והפעם קיבלנו רכב ארגנטיני אמיתי, חבוט כמו שצריך אבל 4×4, עושה רעשים מכובדים אבל עובר כל מהמורה בכביש – אנחנו מוכנים לדרך.

אחרי שהתמקמנו ברכב, החלטנו לעשות סיבוב ראשון בעיר קלאפטה. העיירה הקטנה והציורית הייתה שקטה יחסית, עם רחובות מלאים בחנויות מזכרות, בתי קפה, ומלא כלבים משוטטים (זה משהו שלא ראינו עד עכשיו במקומות אחרים, יש פה פשוט מלא כלבים משוטטים בכל מקום). עצרנו בכמה מקומות לבדוק תכשיטים מקומיים ומוצרי צמר, וגם ארוחת בוקר במקום מקסים (כי ברור שאי אפשר להתחיל יום בלי ארוחת בוקר).

זמן קבלת החדר במלון הגיע ולאחריו חוזרים לסיבוב קצת מחוץ לרחוב הראשי. בכל מקום אנחנו אוהבים לראות את מאחורי הקלעים של העיר ולא רק את הרחוב הראשי.

הגיע הזמן לארוחת ערב, אז בחרנו מסעדה שנראתה מבטיחה. הזמנו מהתפריט, התרווחנו בכיסא והסתכלנו על העוברים ושבים. אבל כאן התחיל האתגר האמיתי של היום: ההמתנה. אחרי חצי שעה של המתנה לאוכל, כשהמלצר עובר לידנו עם עוד מבט של "זה יגיע בקרוב", התחלנו להבין שמשהו פה לא מסתדר. אחרי שעה שלמה של בהייה בשעון ובשולחנות האחרים, הבנו שזה פשוט לא הולך לקרות. עזבנו את המסעדה רעבים אבל משועשעים מהחוויה, במיוחד לאחר שהמלצר רץ החוצה וניסה לשדל אותנו בספרדית שוטפת שאולי שווה לנו לחכות. זה היה הזמן לתת בו מבט נוקב ובקול סמכותי להגיד -הגיעו מים עד נפש. כיון שהוא לא יודע אנגלית ואנחנו לא יודעים להגיד מים עד נפש בספרדית פשוט זרקנו משהו והמשכנו בדרכנו, מלאי רצון למצוא מקום אחר שיתקן את הרושם הקולינרי הראשון של העיר. בסוף, מצאנו מסעדה אחרת בהמשך הרחוב עם ארוחה מעולה.

קלאפטה, את התחלת קצת איטית, אבל אנחנו בטוחים שיש לך עוד הרבה להציע. מחר – יוצאים לגלות את הקרחונים!