2025 ארגנטינה

יום של השלמות

היום היה יום כזה של השלמת משימות ששמנו לעצמנו.

דבר ראשון על הבוקר, ביקור במכבסה. כן, כשנוסעים לחודש אז גם זה חלק מהמשימות. למצוא מכבסה מקומית ולעשות כביסה כמו תרמילאים אמיתיים. כביסה ראשונה עשינו בברילוצ'ה, והיום הגיע תורה של הכביסה השניה.

לאחר סימון וי על מסירת כביסה (והבטחה לקבל אותה חזרה באותו יום) ,המשימה הבאה שלנו להיום היא להשלים חלק מהמסלולים שלא הספקנו בפארק הלאומי טיירה דל פואגו. הפארק הזה כל כך מדהים ועצום שלא נראה לנו שנספיק הכל אבל לפחות נוכל לעשות עוד כמה מסלולים בו.

אז מה היה לנו היום:

מתחילים בצילומי השלמה במפרץ Zaratiegui. סיימנו מותשים את המסלול לפני יומיים והפוקוס היה על למצוא תחבורה חזרה לחניון, כך שלא הספקנו להקדיש למפרץ את מלוא תשומת הלב. אז היום סגרנו את החוב. חוץ מהטבע המדהים יש שם גם תיבת דואר מה שעושה אותה תיבת דואר של סוף העולם (כל דבר פה הוא משהו של סוף העולם).

לאחר מכן ממשיכים למסלול שמוביל אל מפל Río Pipo. השביל עובר דרך יער עבות שמרגיש כאילו יצא מתוך אגדה, עם אור שמש שמסתנן מבעד לעלים. כשהגענו למפל, גילינו סוג של מיני מפל. לא משהו שלא ראינו עד עכשיו ועדיין הרעש של המים הזורמים מילא את האוויר, המים הקרים שזרמו בעוצמה יצרו בריכות קטנות מסביב. עצרנו לרגע כדי לשבת על סלע קרוב וליהנות מהשקט של הטבע (במיוחד שהיינו לבד).

המסלול הבא שלנו היה Paseo del Ia Isla. אחד המסלולים המרשימים יותר. המסלול מציע נופים פנורמיים עוצרי נשימה של המפרצים וההרים שמקיפים את הפארק. השביל עובר באזור צר בין שני גופי מים, מה שנותן תחושה שאתה מהלך על קצה העולם. מלא עופות ים מסביב.

היום כבר מתקצר ואנחנו עוד צריכים להספיק לאסוף את הכביסה לפני שסוגרים. אז מספיקים עוד 4 מסלולים קצרים:

תצפית על אגם Acigami, הידוע גם בשם אגם Roca. זהו אגם מרהיב ביופיו שמוקף בהרים ויערות, והמים הצלולים שלו משנים צבעים בהתאם לאור השמש. עשינו הפסקה קצרה ליד האגם לצילומים כמובן.

התחנה הבאה הייתה Laguna Negra, אגם קטן ומרהיב עם מים כהים שמעניקים לו את שמו. האמת, סוג של שלולית גדולה אבל שלולית של סוף העולם (חייבים לשמור על המיתוג).

לסיום עברנו במסלול Beaver Dam. מסלול שמוביל אל סכרים שבנו הבונים (Beaver Dam). לאורך השביל יכולנו לראות את הנזקים שיצרו הבונים לנוף המקומי – עצים מכורסמים וסכרים מרשימים. הסכר עצמו היה דוגמה מדהימה ליכולת הבונים לשנות את סביבתם כדי ליצור בתי גידול. למרבה האכזבה לא ראינו בונים, רק הרבה הרס סביבתי שהחיות הללו עושות (יותר הורסים מבונים).

זהו, סיימנו את הביקור בפארק. ואפילו הספקנו לתת טרמפ לעיר לאמא ובת שנתקעו בדרך בלי קליטה ובלי יכולת לחזור (בדיוק מה שקרה לנו שלשום). הזדמנות טובה ליחצן גם את ישראל היפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *