טוב, אז כמו בכל טיול שנגמר יש את היום האחרון, זה שמסתיים בטיסה חזרה ארצה. ועליו הכי קשה לכתוב כי תמיד יוצא שכותבים את הפוסט עליו כמה ימים אחרי. אבל כיון שהבלוג משמש גם דרך לזכור מה היה, וגם כי הקוראים הנלהבים לוחצים (כן אתם, אתם יודעים אל מי אני מתכוון) אז הינה סיכום היום האחרון לטיול בסלובניה. היום שלנו מתחיל בחווה בשאנטנל. הלילה היינו לבד בחווה ובארוחת הבוקר אנחנו הדיירים היחידים ולכן זוכים לכבוד מלכים מהסבתא האחראית. אורזים הכל אל תוך האוטו ומוכנים לצאת לדרך. הטיסה שלנו חזרה בערב אז יש יום שלם להעביר. בדיקה במפה מראה 3 שעות נסיעה מפסגת ההר שלנו עד לשדה תעופה בוינה. פותחים מפה,…

מתעוררים בפסגת ההר, בחווה התיירותית בה אנחנו מתאכסנים. רצינו לעשות היום טרק רגלי לראות כפרי רועים אבל מזג האויר שוב מתעתע בנו. בחוץ עננים בגובה החלון וגשם מטריד. טרק רגלי כבר לא יהיה היום. כולם מתארגנים ויורדים לארוחת בוקר. מכירים את הקטע הזה בסרטים שהכוכבים נכנסים למסעדה מקומית ופתאם נהיה שקט וכולם מתבוננים בהם? אז ככה בדיוק היה לנו. מבחוץ אנחנו שומעים המולת אוכל, ברגע שנכנסים פנימה נהיה שקט ועדת מקומיים בוהה בנו. מזל שהסבתא מאתמול באה לעזרתינו. מסתבר שיש חלק בו המקומיים אוכלים וחלק אחר שמיועד לדיירי החווה (שזה אנחנו פלוס עוד כמה משפחות סלובניות). הסבתא מלווה אותנו אחר כבוד לשולחן ארוחת הבוקר שכבר מחכה לנו. על השולחן יש…

היום עוברים מקום. מבלד המתוירת לעיפה למקום קטן בשם שאנטנל שבקושי מופיע על המפה. אבל כל דבר בעיתו. קודם כל צריך לקפל את כל הדברים בחזרה למזוודות ולהעמיס את הכל באוטו. המזוודה שלנו מסודרת בסדר מופתי. המזוודה של הילדים מסודרת על ידם. זה משהו שאנחנו מקפידים עליו. לקיחת אחריות על הציוד. ולכן המזוודה מסודרת בשיטת הלחץ. הכל נדחס פנימה בבלאגן, מאיה יושבת על המזוודה ורועי סוגר את הריצרץ. רותם לוקחת פיקוד ומודיעה שבפעם הבאה היא מסדרת את הכל. נפרדים מפיטר ודריה בעלי הפנסיון החמודים ונוסעים להשלים ביקור שלא הספקנו – טירת בלד. כבר בחניה השפה השולטת היא עברית. מכל עבר. בטירה החלק הכי יפה הוא הנוף. ממרומי ההר יש תצפית…