אז היום אנחנו מטיילים ב…

יום 1- כן, שוב אנחנו כאן, בפוסט המקדים לטיול. גם כשאין הרבה מה לכתוב עדיין, זה נהפך למעין מסורת שצריך לכתוב פוסט מקדים לטיול. אחרת לא ממש מרגישים שהטיול מגיע. אז אתם שואלים לאן הפעם? הפעם משהו יחסית קצר ואמור להיות מאד רגוע. מעין אתנחתא קטנה באמצע החיים שאמורה לאפשר בעיקר זמן איכות משפחתי בתקופה שבה פתאום לכל אחד יש מלא עיסוקים משלו (כולל ובעיקר הילדים). פעם פעם, הטיול היה נבנה סביב "בוא ניסע למקום ממש מיוחד", אחר כך השתנה המצב והטיול נבנה סביב "בוא נמצא מקום שיש גם לילדים מה לעשות בו". היום אנחנו בשלב של "אבא ואמא, אני מקצה לכם 4 ימים בלו"ז הצפוף שלי בחופש הגדול, בין…

יום 6, 16.2.18 יום אחרון לטיול (מחר טיסה מוקדם הביתה).  היום היה יום נסיעות ולוגיסטיקה, כמו שתמיד יש ביום אחרון של טיול. בוקר שגרתי אצל גברת צימר בסרמיונה, הפעם מאיה לקחה כמעט חצי כיכר להאכיל את כל דיירי האגם המכונפים. עוברים בחוץ ליד האגם ושני הצדדים כבר מתורגלים. מאיה בהיסטרית האכלה וכל ברווזי ושחפי ודרורי וברבורי האגם בהיסטרית אכילה. את הצווחות של שני הצדדים הכפר הקטן לא ישכח זמן רב. לאחר שנגמר האוכל פוצחים בנסיעה לכיוון מילנו. שעתיים וקצת על הכביש והתובנה היחידה שיש לנו זה שאוטוסטרדות עולות הרבה כסף באיטליה. הגענו למלון שנמצא ממש מטר משער השד"ת (יתרון כי מחר טיסה מוקדמת), המלון מגניב ברמות (Moxy Hotel) משאירים את…

יום 5, 15.2.18 יום חמישי לטיול והבוקר קשה במיוחד לכולם לקום. העובדה שהחדר חשוך לגמרי ויש חימום בעוד שבחוץ קור כלבים רק מעודד את כולם להישאר מתחת לשמיכות. בסוף אין ברירה, גברת צימר תעלב אם לא נגיע בזמן לארוחת בוקר. אז כולם קמים בקושי. היום, כמובטח, נוסעים לשלג. התחזית מבטיחה מזג אויר מאתגר וכולם נלחצים מכמות השכבות שצריך ללבוש. ההתארגנות היומית (זוכרים, טיול עם 3 בנות) שבדרך כלל לוקח שעתיים (הכובע לא מתאים לצעיף, את החולצה הזאת לבשתי שלשום, אני סתם לא ביום של חום, וכד') היום מהירה יותר – פשוט לוקחים מה שיש. כיון שאנחנו לנים בתוך העיר העתיקה, אז אין כניסה למלון (Le Reve B&B) עם רכב והוא…

יום 4, 14.2.18 זהו, נגמר הקרנבל. והאמת שממש מרגישים את השינוי באוויר. פתאם הכל רגוע יותר, פחות אנשים ברחובות, הכל נהפך להיות יותר פרקטי ופחות "קרנבלי". וזהו בדיוק הזמן להמשיך הלאה מונציה. ואם כבר נפרדים מהקרנבל בעיר המדהימה הזאת, אז נזכיר רק את העובדה שמקור התחפושות בחג פורים, שעוד מעט בא אלינו לטובה, הינו בקרנבל המפורסם של ונציה. הגויים נהגו ללעוג ליהודים במהלך הקרנבל שלהם (שום דבר לא משתנה…) והמחיזו מחזות כשהם מחופשים ליהודים (המסכה עם האף הארוך). היהודים למרות זאת אימצו את מנהג התחפושות בפורים וכך זה התגלגל לשאר הקהילות היהודיות וזאת על אף שמסכות אסורות בתנ"ך (אבל בשם אלוהים מותר לעשות הכל)… אז היום התחיל כרגיל, ארוחת בוקר…

יום 3, 13.2.18 הפוסט נכתב מהטלפון ולכן מצומצם ועם תמונות שיגיעו בהמשך כשג'יזופניו יואיל לסדר את האינטרנט במלון. היום הינו היום האחרון לקרנבל ומזג האויר מאיר פנים. שמש ואפס מעלות, שילוב מושלם. את הבוקר מתחילים בארוחת בוקר. כיון שהמלון פיצפון גברת צימר אומרת שאנחנו נקבל טיפול מיוחד וארוחת הבוקר תוגש בחדר. יש בחוץ רק שולחנות לזוגות ואנחנו משפחה מרובעת נפשות. שולחן נפתח בחדר, הדלת פתוחה למסדרון וכולם באים לראות את הפלא. זוג גרמנים כמעט מתבלבל ונכנס לחדר במחשבה שכאן זה החדר אוכל. היום מתוכנן סיבוב גדול ברגל. הכוונה להגיע לאיזורים הפחות תיירותיים כיון שאת המוני האדם נראה בטקס סיום הקרנבל בערב. כבר כשיוצאים לסימטה רואים את התחפושות. מתחילים ללכת ובהתחלה…

יום 2, 12.2.18 אחרי שינה עמוקה של כולם מתעוררים ליום חדש ואפרורי. יש משהו שונה ומיוחד בלהיות האורחים היחידים במלון. קודם כל נראה כאילו הכל לכבודך ומצד שני קצת לא נעים שכל הצוות רק מסתובב ומחכה לראות מה תרצה. ארוחת הבוקר היתה מעולה וכללה המון מוצרים מתוצרת החווה והסביבה, הכל אורגני, טרי וכולל את המילה ביו משהו. ולמרות שזה מקום שאמור לארח תיירים החברה לא ממש יודעים אנגלית. אז מקשקשים איתם קצת באנגלית ומגלים שהבעלים אפילו עבד לפני הרבה שנים בישראל במשך חצי שנה במפעל קליל ליד עכו. שם המלון: Oasi di Galbusera Bianca אחרי הפרידה מהצוות עושים טיול קצר לראות באור יום (אפרורי) היכן ישנו את הלילה את הדרך חזרה…

יום 1, 11.2.2018 יום הטיסה הגיע. הנה מתחיל הטיול וכולם בהתרגשות. טוב, כמעט כולם – הגדול חוזר לצבא ואנחנו נוסעים לבלות. כיון שהטיסה בחברת לואו-קוסט, הרי שהיא יוצאת מטרמינל 1. עכשיו, הפעם האחרונה שכולנו טסנו מטרמינל 1 היתה כשהוא עוד נודע בתור הטרמינל היחיד. והנה היום חזרנו וזה מרגיש כמעט כמו חזרה בזמן. התורים ארוכים, והנה המדרגות שעולות לקומה השניה, השערים לאורך החלון הארוך ואחר כך יורדים במדרגות לקומת הקרקע, עולים על אוטובוס ונוסעים למטוס. ממש שנות ה 90. וכדי לחדד את האווירה, רשות שדות התעופה החליטה שהדקורציה לטרמינל 1 היא מעין מחווה לימי ראשית המדינה. ברוב טאקט ישראלי אפילו שמו כרוז נגד העם הגרמני… מזל שלא טרחו גם לתרגם…

יום 0 – 10/02/18 אז עבר קצת זמן מהטיול האחרון. הבלוג מעלה אבק והמקלדת דוממת. אבל כאשר מגיע טיול חדש, המוזה משתחררת, המקלדת חוזרת לחיים והזכרונות עולים על הדף הוירטואלי. לאן נוסעים הפעם? הפעם נסיעה קצרה, ליעד קרוב, שגם יהיה מעניין, גם שונה וגם.. יכלול קצת שלג. לאחר ששיקללנו את כל האפשרויות ותנאי הסף נפל הפור על איטליה. או יותר נכון, צפון איטליה. אז הנה מתחילים. פוסט ראשון ומקדים לטיול –  Italia, arriviamo הטיול הפעם בפורמט חדש עבורנו. הילד הגדול התגייס והמשפחה פתאם גם התכווצה ל 4 נפשות וגם כוללת רוב נשי מובהק. האמת שפתאם שמים לב ש 4 מטיילים (כשהילדים כבר גדולים) שונה מהותית מ 5 מטיילים. קודם כל…

פוסט מסכם יום 14/15, 02-03/01/17 אז כמו כל טיול, היום (יומיים) האחרונים כמעט ולא מספקים חומר מעניין לפוסטים. וכמו כל פוסט מסכם גם פוסט זה נכתב די הרבה זמן לאחר שכבר חזרנו לארץ (ואז נשאבים מהר מאד לחיי השגרה ושוכחים לכתוב את הסיכום). אז הנה, פוסט שמסכם את היומיים האחרונים של הטיול שנכתב למעלה משבוע אחרי שהאירועים קרו… יום לפני החזרה מוקדש בעיקר להשלמות. השלמת קניות, השלמת אריזות, השלמה של כל מה שרצינו ולא הספקנו. היום החלטנו לאכול ארוחת בוקר משותפת אחרונה בחוץ. זוכרים את המסעדה המקומית שניסינו להגיע אליה לפני כמה ימים ושאמורה להבטיח חווית ארוחת בוקר אוטנטית? אז לפני כמה ימים הגענו ומצאנו תור של מעל שעה להיכנס.…

הימים שלפני החזרה הביתה יום 13, 01/01/17 שנה חדשה!! הפוסטים הולכים ומתקצרים כי עוד מעט חוזרים הביתה. רוב הפעילות כבר אחרינו וכרגע בעיקר משלימים דברים אחרונים – חלק מאתנו בגזרת הקניות, חלק בגזרת זמן איכות עם המשפחה וחלק סתם משלים פרקים בטלוויזיה בסדרה שהוא אוהב. מאיה הצטרפה למשחקים עם החברות המקומיות של נגה והיה מעניין לראות את התקשורת ביניהן. בערב חוגגים יום הולדת משותף, הפעם מול טבח יפני משוגע שזורק ביצים לכובע ואוהב לשחק עם אש.  כשחוזרים בלילה, מקבלים הודעה שצפויה סופה בלילה (למשך כמה שעות לפני בוקר). יש הבטחות לברד בגודל כדורי בייסבול (שאמור לעשות פלאים לפח של האוטו), לסערת ברקים שאמורה למנוע מאנשים לצאת החוצה ואפילו סיכוי לטורנדו…