איזה כיף, השמש חזרה. פותחים חלון בבוקר ורואים שמיים כחולים כחולים ויער ירוק ירוק. יום נפלא לטיולים. היום יש קצת יותר מנהלות כיון שצריך לארוז תיק עם מגבות ובגדים להחלפה. כי היום עושים רפטינג!! אבל כדי להגיע לרפטינג צריך לעבור את רכס האלפים היוליאנים. יש שתי דרכים להגיע, דרך מעבר ורסיץ׳ באלפים או דרך כביש עוקף שעובר דרך איטליה. במקור התוכנית היתה דרך איטליה, בעיקר אחרי שאתמול העיקולים הרבים שיש בכבישי האלפים לא עשו טוב ליושבים מאחורה. אבל למנווטת האוטומטית תוכנית משלה ופתאם אנחנו מוצאים את עצמנו מטפסים במעלה ההר. הכביש מתפתל דרך שמורת טרי-גלב (שמורת טבע מפורסמת שנקראת שלושה ראשים בגלל צורת ההר, כמו כן זהו הסמל על דגל…

יום חדש והגשם ממשיך. אבל עכשיו אנחנו מתורגלים ומצוידים ושום דבר לא יפחיד אותנו. אנחנו דבקים בתוכנית המקורית להיום ואחרי ארוחת בוקר יוצאים בנסיעה לאגם בוהיני. הדרך מאד ערפילית אבל גם קסומה במידה מסוימת. כשמגיעים לאגם המראה עוצר נשימה. הרבה יותר יפה מבלד. וגם פה, כמו באגם בלד יש המון ברווזים שרק מחכים לילדים שלנו שיפתחו להם את הבופה. והילדים שלנו לא מאכזבים את הברווזים. מאיה הכינה שקית לחמניות שלמה רק בשביל האירוע הזה. עכשיו כל הברווזים והדגים והציפורים באיזור בוהיני שבעים לפחות שבוע. ממשיכים לטייל סביב האגם, יש פארק חביב עם מזרקות וקיר טיפוס מרשים. יש גם המון דבורים כולל אחת שנכנסה לצביקה לחולצה והשאירה בו חותם. עכשיו הילדים…

לפני שמתחילים אנחנו חייבים להוציא קיטור. אין לנו מושג מי הם החזאים בסלובניה אבל לא נראה שהם יודעים את העבודה. אתמול למשל הבטיחו שהיום יהיה שיפור במזג האויר, התעוררנו בבוקר וזה המראה שקיבל את פנינו: כמו שאתם רואים, שיפור ממש אין. להפך, גשם שוטף. עד פה הקיטורים, עכשיו אפשר להתחיל לכתוב. אבל לפני הרפתקאות היום, עוד אנקדוטה קטנה. מי שעוקב אחרינו זוכר את התמונה מהמלון בוינה. בחדר בבלד יש תמונה קצת אחרת וככה כל בוקר שפותחים את העיניים רואים טוסיק מול הפרצוף. די נחמד… אז ככה, היום בתיכנון נסיעה למערת הנטיפים בפוסטוינה. אבל בהתחשב בזה שארזנו רק בגדים קצרים כי התחזית הראתה 28 מעלות כל השבוע אז אנחנו קצת בבעיה.…

מתעוררים לבוקר חדש בסלובניה וישר יוצאים למרפסת לבדוק מה אלוהי מזג האויר שלח לנו היום. בחוץ אפור, מה שמעורר דילמות. לשנות מהתוכנית המקורית ולנסוע למערות? מצד שני לא יורד גשם אז אולי לדבוק בתוכנית המקורית? אחרי ארוחת בוקר דשנה מחליטים ברוב קולות לדבוק בתוכנית המקורית, מה שאומר שפותחים את היום בפארק חבלים. שואלים את הבחור בקבלה מה הדרך הכי מהירה להגיע לפארק והוא מסתכל עלינו בפליאה. ברור שברגל הוא אומר. מסתבר שהכניסה נמצאת כ 200 מטר מהפנסיון, ממש מעבר לסיבוב. איזה כיף, לא צריך אפילו להזיז את האוטו. עוקבים בהליכה איטית אחרי ההוראות ומיד מגיעים לתחתית השביל שעולה לפארק. מסתבר שהפארק נמצא בראש ההר שבחורף משמש לסקי. בקיץ אפשר לעלות…

gהיום שלנו בוינה מתחיל עם מזג אויר אפור. לא דומה ליום המקסים שהיה אתמול. לא שזה כזה נורא כי היום מתוכנן בעיקר בילוי בישיבה באוטו במעבר מאוסטריה לסלובניה. 350 ק״מ בתוך הנסיכה האוקספורדית. מסיימים ארוחת בוקר, מעמיסים את הציוד והילדים לתוך הנסיכה ומתקתקים למערכת הניווט את הכתובת הראשונה: סוג של מבוך שיחים שנמצא לפני המעבר לסלובניה. בקול האוקספורדי הערב מודיעה לנו שכבודה מוכנה לנסיעה ואנחנו נהנים ממעלית המכוניות פעם אחרונה – והפעם גם מסריטים למען תשאר הוכחה לפלא. הנסיעה מתנהלת בנינוחות למעט מזג האויר שהולך ומחמיר. יוצאים מהעיר והגשם מתגבר. גם ההוראות ממערכת הניווט הפסיקו כי אין מה לחדש. ההודעה האחרונה היתה משהו בסגנון: סעו ישר, ודברו איתי עוד 300…

בוקר וינאי שמשי מקבל את פנינו. אנחנו מתעוררים בחדר שלנו ומגלים שחוץ ממקלחת שקופה באמצע החדר יש עוד כמה אלמנטים מעניינים בחדר שלנו (החדר של הילדים אחר לגמרי). קודם כל הוא קטן. אם מתאמצים אפשר להגיע בנגיעה מצד לצד. המלון גם נחשב אומנותי אז יש תמונה ענקית על הקיר. בלילה זה נראה כמו חוטי תיל. תוסיפו לזה שעל השולחן ספר בגרמנית עם כותרת שנראת כמו מיין קאמפ ומיד האסוסיטציות מובילות לתקופה אחרת. רק בבוקר אנחנו מגלים שהתמונה היא של גלגל ענק והספר כנראה משהו אחר… ארוחת בוקר לא רעה בכלל יחסית למלון. ואז מתכנסים סביב המפה ומחליטים שבמקום לנסוע למרכז העיר נלך ברגל. סדר גודל של 3 ק״מ מהמלון למרכז…

 היום הראשון לטיול מתחיל בבית בבוקר. באריזה. כן, כמו שאתם קוראים, הטיסה אחה״צ ובבוקר המזוודות לא ארוזות. לדעתי שברנו שיא עולמי במהירות אריזה. הכל ארוז ומוכן ליד הדלת תוך כשעה. הטיסה יוצאת בארבע אז בחצות היום אנחנו מתחילים בתזוזה. צ׳ק אין נעשה יום קודם והתור בבטחון זורם ממש מהר. אין כמו לטוס בשבת, הכל הרבה יותר רגוע. האטרקציה הראשונה היא השימוש ב״מהלכים״. ולמי שלא מכיר את אותם ״מהלכים״ אלה המסועים החשמליים בשדה. מאיה מתה עליהם וחייבים לעבור את כולם. שותים קפה ליד השער עליה למטוס (לצערנו ללאונג׳ ניתן להיכנס רק לשני אנשים) ומשחקים בחי צומח דומם. אישיות ב – ו – מאיה אומרת וושינגטון. אולי התבלבלה עם העיר, אבל לפחות…

הפעולה שאנחנו מקפידים לעשות יום לפני טיסה אולי נראית לא חשובה אבל היא סופר קריטית (בעיקר למי שיסחב את התיקים במהלך הטיול). בדיקת מזג אויר ביעד הנסיעה. נכון שאנחנו מתחילים בעיסוק הזה הרבה זמן לפני הנסיעה, אבל כשיש עוד זמן רב תמיד אפשר לטעון שלא מאמינים למה שכתוב באתרי מזג האויר. כי הרי אנחנו סקפטים מלידה, מי יכול באמת לדעת מה יהיה מזג האויר 10 ימים לפני? אז מה אם כתוב שיש 38 מעלות בוינה או שיורד גשם בסלובניה… זה הרי בטוח ישתנה מאה פעם עד לנסיעה. היום הגורלי הוא בעצם היום שלפני הנסיעה. ובעצם זמן מאד ספציפי ביום הזה – הזמן שבו אורזים את התיקים. פה יחרצו גורלות! האם…

איזה כיף, שוב כותבים פוסטים לבלוג. מה שאומר שטיול חדש בפתח. אחרי הטיולים האחרונים שהיו ארוכים ואינטנסיביים, במודל הטיולים המשפחתי שלנו הגיע הזמן לטיול הרגוע. יעד קרוב, טיסה קצרה, טיולי כוכב (כלומר לא אורזים ופורקים מזוודות כל יום), לקום מאוחר בבוקר (לא שבטיולים אחרים אנחנו בודקים מתי השמש זורחת) – בקיצור, טיול רגוע. הפעם אנחנו נוסעים לבדוק יעד שמזמן רצינו להגיע אליו – סלובניה וכרגיל, לאחר שנבחר היעד, הדבר הראשון שהמשפחה המטיילת הזו עושה הוא לקנות מפה. כן, אנחנו יודעים להשתמש בגוגל Maps, אנחנו גם שולטים בכל רזי התכנון האנטרנטי, ועדיין – תקראו לנו מיושנים (הי, ככה הילדים שלנו קוראים לנו), אין כמו ריח של ספר או מפה מנייר אמיתי…